רצוני, שתהיו אכרים חרוצים, ואני מצדי אעשה כל הנצרך לטובתכם. האדון שייד אשר אני סומך עליו הרבה, יבוא הנה והוא יכתוב לי מכל הדברים הנחוצים לכם, ואני אמלא את דבריו, ואקוה כי המושבה תהיה לנס ולתפארת״. אחר זה הלך גם הברון לבקר את בית־הספר ושהה שם כרבע שעה, ומשם רכב הוא והפקידים והגננים כולם לבקר את גני ״נזלה״ אשר במערבה של המושבה, — והברונית לא הלכה לנזלה כי אם הוסיפה לבקר את בית־הספר, ותלך גם לבקר את בית־החולים, וכן הלכה לבקר את רעיתו של הרב ש. רפפורט, כי היא עתה יולדת, והיא חונכה בבית היתומות אשר להברון בפריס. והברון בקר בנזלה את הבאיירות, ואת הבאר הגדולה, ואת המשתלה הגדולה אשר שם ויהי שבע רצון, ומנזלה חזרו כולם לחוף טנטורה עם שקיעת החמה, וגם הברונית באה אז לטנטורה, ויעלו על האניה. וגם האדון בן־שמואל ויתר הפקידים עלו על האניה והברון דבר אתם אודות עניני המושבה וימסור להם פקודותיו, כי בחצי הלילה ירדו הפקידים מהאניה והברון והברונית נסעו לדרכם, והנה עברו זה חמש שנים ושמונה חדשים מעת ראינו אותו בבואו בפעם השניה לארה״ק, ומה נשתנה מצב גויתו מאז ועד עתה, אז עוד לא נראה עליו שום רושם של זקנה, רק בחרות ובחרות, והיום כבר התחילו להלבין שער ראשו וזקנו, וגם על רשמי פניו כבר נראה אותות הזקנה, אבל כמו אז גם עתה זריזותו רבה מאד, הוא לא נח כרבע שעה כל אותו היום וגם חצי הלילה, ולא בלה אפילו שעה קלה בלי איזו עבודה או פעולה, והכל בזריזות, וכמעט בהתלהבות, ונפשו מלאה מעניני הישוב וכל פרטיו, והמה לוקחים חלק גדול מעתו...״

בשעת בקורו זה של הברון מסרו לו האכרים מכתב, בו רמזו על שמועה שהגיעה אליהם בדבר שינוי שעתיד לחול בהנהלת הענינים. ואם אמנם יודעים הם להעריך את הבטחותיו ומבינים כמה יהיה מאושר לכונן את מעמדם על בסיס איתן, מתוך שיבטיחו גם את עתידות בניהם, הנה הם מצדם מבקשים להציע כמה הצעות הנוגעות לביסוסם. והואיל ושמעו כי קומיסיה עומדת לבקר את המושבה והיא תבחון הפרטים והתנאים כדי להציע מה שתציע, הם מבקשים כי תנתן להם אפשרות לבוא בדברים עם הקומיסיה ולהציע לה את הצעותיהם... מכל מקום, הפעם ברורים היו הדברים: המושבות, ובתוכן זכרון־יעקב, תעבורנה לידי חברת

יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA) . ולא בלי חששות, הסוסים וספיקות קבלו האכרים את החדשה הזאת ואת השינוי הגדול, שהביא בקורו השלישי של הנדיב. הוא אמנם נתכון לטובה, בהיותו בטוח, כי רק חברה זו תוכל להביא את המושבות לידי ביסוס, עד שתוכלנה להתקיים בכוח עצמן, ללא תמיכה.

גירסה אחרת, כפי שמעלים אותה בזכרונם כמה מן הראשונים, מספרת, כי בקורו זה של הברון היה קצר וחטוף. חפץ הנדיב לראות מקרוב, תוך כדי סקור־עין, עד היכן הגיעה המושבה, ואם אמנם מבוססים האכרים עד כדי כך, שלא יהיו זקוקים לתמיכה. כאשר נפגש עם האכרים, שהסיחו לפניו את לבם, ולא העלימו ממנו