לאסון הקולוניא היתה – חסרון הכסף הדרוש כדי להעמידה על בסיס איתן. האשמה — בעשירים אשר הבטיחו לתת מכספם סכומים גדולים, אך לא קיימו מוצא שפתיהם, ״יען ממונם חביב עליהם יותר מכבוד עם ישראל ואשרו״. מזכיר האספה קרא דברי מכתבו של אחד העשירים בתשובה על מכתב שנשלח אליו בדבר התחיבותו. וזה לשונו: ״אנכי אף רגע לא עלה על לבי לתת עד מה לטובת ישוב ארץ־ישראל, ומה שהבטחתי וכתבתי וחתמתי שמי לתת חמש מאות

פר׳ פרנק

אז בתוך האספה שהיתה ביאסי, לא עשיתי זאת כי אם למען עשות הדרת פנים לעדתנו בעיני השר הנוצרי אוליפנט (שהיה אז

ג״כ גם כן

בתוך האספה) ובידעי כי כמוני ככל המבטיחים אך יבטיחו לתת ונתון לא יתנו״. ובכן, רפו גם ידי האגודות ואין כסף אף להחיות את הקולוניסטים חיי שעה. מר שמואל פינלס, מזכיר הועד והאספה, הביא דברי בשורה: "חסדי

ד׳ אלוהים

לא תמו בערוב היום. חושך ואפלה כסו את שמינו — והנה שלח לנו ד' מלאך מושיע את השר הנכבד

הא׳ האדון

ויניציאני, אשר אחרי עשותו כל הטוב להקולוניסטים בזמארין, בהיותו שם בקיץ זה, להחיותם בחסדו, לפי שעה, בשם השר הנדיב וראש המיטיבים לעם ישראל הברון הירש, הוסיף עתה בהשתדלותו הנמרצה ובאהבתו וחמלתו על אחיו העניים ובחפצו הנמרץ לפעול לטובת ישוב ארץ־ישראל בכלל, להביא עזרה בצר להקולוניא זמארין, לחלצה מאסונה הגדול״ — — וכאן קרא פינלס את מכתבו של ויניציאני לועד המרכזי, כלשונו:

״מאושר אני לבשר לכם, כי עלתה בידי למשוך עיני איש יקר מאד מבעלי הקנינים הגדולים ולהטות את לבו אל הקולוניא זמארין ויושביה. עדיין לא אוכל לקרוא בשם את האיש הגדול והנכבד הזה, אשר זאת מגמת־לבו לכלכל את הקולוניא ולכונה — — אל המטרה הנאמנה אשר לפנינו, היא מטרת ישוב ארץ־ ישראל בכלל, אבל התנאי הראשי שהתנה האיש היקר הוא, אשר רק הוא לבדו יהיה אדון הקולוניא מעתה לכל גבוליה ותהיה תחת ממשלתו המוחלטת, מבלי היות לכל איש כל משפט וזכות להתערב בעניניה ולעשות דבר שלא כרצונו וחוץ מדעתו. — -״

שני ימים רצופים דנה האספה רק בענין זה, — אם לקבל את התנאים המוצעים על־ידי נדיב אלמוני. היו גם שערערו על תנאים אלה, ולבסוף נתקבלה החלטה כמעט פה אחד, למסור את הענין לועד המרכזי, שיוציאו לפועל בלי דחוי. ולהא׳ ויניציאני נשלחה טלגרמה בנוסח זה:

״האספה הכללית מאשרת הצעתו על דבר מסירת הקולוניא זמארין וטנטורה. בקשתנו להודיענו שם הנדיב שהוא מדבר בשמו ולהציע התנאים והפרטים. אבליס, פינלס, פלאכס״.

מיהו אותו ״עשיר״ — טרם נודע הדבר. ויניציאני, בקבלו את תשובתו של הועד המרכזי, משיבם לאמר: ״ברגע זה ערכתי מכתב לזמארין