Wooden Hut

מה כדאי לדעת על העלייה הראשונה?

מהיכן הגיעו העולים?

בעיקר ממזרח אירופה: רומניה ורוסיה.


מי היו העולים?

בעלי משפחות, שומרי מסורת, בעלי שאיפות וחלומות.
רובם לא היו עשירים אלא בעלי מלאכה וסוחרים זעירים.

ברוח התקופה, נשים לא הצטלמו, אך הן וילדיהן היו חלק חשוב מהסיפור.


מאין עוד?

יהודי תימן עלו בסימן אעלה בתמ"ר (תרמ"ב) והתיישבו בירושלים.


מתי זה היה?

1904-1882. העלייה התבצעה בשני גלים עיקריים: הראשון בשנים  1882/83 והגל השני בשנים 1890/91


מה היו הגורמים לעלייה?
ההתעוררות הלאומית החלה עקב פוגרומים (פרעות) שנעשו ביהודי רוסיה ע"י המקומיים. כמו כן המדיניות האנטישמית שננקטה ע "י השלטונות ברוסיה וברומניה שללה מן היהודים את רוב זכויות האזרח שלהם.

הם סבלו ממצוקה כלכלית והיו שרויים בעוני כבד. יהודים רבים היגרו באותן שנים לאמריקה ולעולם החדש. העלייה לארץ ישראל היתה נחלתם של מעטים שהאמינו כי רק בארץ האבות ימצא העם היהודי בית ומולדת.


מי שלט בארץ?  - האימפריה העות'מנית (תורכיה).


האם כבר גרו יהודים בארץ באותה תקופה?
כן. יהודים גרו בארץ בעיקר ב"ארבע ערי הקודש": ירושלים, צפת, חברון וטבריה. יהודים מעטים ישבו גם  בגליל, ביפו ובחיפה. הם נקראו "הישוב הישן". בשנת 1882 היה מספרם כ-26,000 איש. 

למה היא נקראת העלייה הראשונה?

יהודים עלו לארץ ישראל במהלך כל שנות הגלות, ואף במהלך המאה ה-19 היו עליות לארץ. ייחודה של העלייה הראשונה הוא בכך שהיתה תחילתה של הציונות המאורגנת, והיא ראשיתה של "הישוב החדש" בארץ ישראל. את השם העניקו לה אנשי העלייה השניה (1914-1904) אשר רצו לבדל עצמם מקודמיהם.

כמה מושבות קמו בעלייה הראשונה?

נהוג לציין 25 מושבות שקמו בשנות עלייה הראשונה. חלקן הפכו לערים גדולות בישראל (ראשון לציון, פתח תקוה, רחובות, חדרה) חלקן שמרו עד היום על אופי כפרי (מזכרת בתיה, ראש פינה, זכרון יעקב, בת שלמה) וחלקן לא צלחו וניטשו (מחניים, עין גנים, ומושבות בחורן, בשטחים שלא נכללו בתחומי מדינת ישראל). חלק מאדמת המושבות נקנתה בכספי העולים עצמם וחלק ניכר בכספי הברון רוטשילד.

סה"כ חיו במושבות העלייה הראשונה כחמשת אלפים איש, שאר העולים התיישבו בירושלים וביפו, ורבים חזרו על עקבותייהם ועזבו את הארץ. 

כותרת מכתב מקורי של התאחדות החקלאים של זיכרון יעקב

 למעלה ממחצית הישוב היהודי התרכז בירושלים. רובם התרכזו בלימוד תורה.

90%  מיהודי הארץ התקיימו מכספי ה "חלוקה" (תרומות של יהודים שנאספו בקהילות השונות באירופה וחולקו בין יהודי א "י).


הישוב היהודי בארץ היה חשוב על מנת לשמור על הקשר בין העם היהודי לבין ארץ ישראל.

היהודים היושבים בארץ נתפסו כמי  שמקיימים מצווה ובזכותם נשמרת ארץ האבות וכך יחישו את הגאולה.

 

עיקר עיסוקם היה לימוד תורה ותפילה במקומות הקדושים.
אולם  במחצית השנייה של המאה ה- 19 , עקב גידול הישוב הישן פי 4 , לא הספיקו כספי החלוקה לכולם , לכן ביקשו כמה מיהודי ארץ ישראל להתחיל להתפרנס בכוחות עצמם מעבודה חקלאית וממסחר.

הוקם בית הספר החקלאי הראשון "מקווה ישראל", שנוסד בשנת 1870 ע"י חברת "כל ישראל חברים "  שנוסדה בצרפת כדי להושיט סיוע פילנטרופי על בסיס הומניטרי לקהילות היהודיות באשר הן, ושמה דגש על קידום מפעלי חינוך ותרבות ביזמתו של קרל נטר, כמו כן נוסדה פתח תקווה - "אם המושבות" בשנת 1878 ע"י קבוצת יהודים חרדים מירושלים, שביקשה להשתחרר מכספי ה"חלוקה". עקב מחלות, שטפונות, מלריה וחיכוכים קשים בין המתיישבים התפרק הישוב ב- 1881.

 

לעומת זאת , העולים בעלייה הראשונה רצו מלכתחילה להתפרנס בכוחות עצמם ולא להסתמך על כספי אחרים.

 

הם קנו אדמות בכספים שהביאו עמם, אך הקיום היה קשה ביותר. בסוף 1883 היה מצבן של המושבות הראשונות בכי רע. לעזרתם התגייס הברון רוטשילד מפאריז, אשר לקח על עצמו את המשימה לתמוך ולהדריך את האיכרים בביסוס המושבות. הוא שלח לארץ פקידים שינהלו את הכסף וישמשו כמדריכים חקלאיים. העזרה היתה חיונית, אך יחסם של הפקידים לאיכרים היה משפיל. בשנת 1900 החליט הברון לבטל את הפקידות והעביר את המושבות לניהולה של חברת יק"א (החברה להתיישבות היהודים מייסודו של הברון הירש). עד מותו בשנת 1935 המשיך הברון לתמוך במושבות בסכומי כסף נכבדים, וליווה את התפתחותן. הוא ביקר בארץ חמש פעמים, בשנים 1887, 1893, 1899, 1913 ובפעם האחרונה בשנת 1925 בהיותו בן 80.

רעייתו הברונית עדה ליוותה אותו בכל מסעותיו ואף תרמה כספים רבים מכספי משפחתה.

טבלה של האוכלוסיה העירונית היהודית בארץ ישראל

מייסדי זכרון יעקב, עולי רומניה, 1890

טבלה של ההתיישבות החקלאית היהודית בארץ
המושבת כפר סבא - 1903
המושבה כפר תבור - 1901
המושבה יבניאל - 1901
המושבה סג׳רה - 1899
המושבה מטולה - 1896
המושבה הרטוב - 1895
המושבה מוצא -1894
המושבה באר טוביה - 1887
המושבה חדרה - 1980
המושבה רחובות - 1890
המושבה גדרה - 1884
המושבה עקרון (מזכרת בתיה) - 1883
במושבה יסוד המעלה - 1883
המושבה נס ציונה - 1883
המושבה זיכרון יעקב ובנותיה בת שלמה ושפיה - 1882 1889 1819
המושבה פתח תקווה (עיר גנים)-1882
המושבה ראש פינה - 1882
חותמת ביל״ו