בניין המוזיאון

המוזיאון שוכן ב"בית הפקידות" אשר נבנה בשנת 1894 ע"י פקידי הברון ונחשב בזמנו לגדול והמפואר בארץ ישראל.

בבניין היו שתי קומות גבוהות, ומרפסת הצופה לרחוב. בקומה השנייה היה אולם מפואר, מרוצף בשיש לבן ושחור. בנין זה היה מרכז אדמיניסטרטיבי לכל מושבות האזור. 

​

 ב-1903 התכנסה כאן  ועידה ארצית חשובה שנקראה "הכנסייה הראשונה". זו היתה הפעם הראשונה בתולדות היישוב המתחדש בארץ ישראל שכל נציגיו התכנסו לדון בשאלות של ציונות. אוסישקין, נציג הציונות הרוסית בא ארצה כדי לארגן את הכינוס בדיוק בזמן של הקונגרס הציוני השישי בבאזל, הידוע כ"קונגרס אוגנדה". בסופו של אותו שבוע, באלול תרס"ג נשארו נציגי המורים והגננות והחליטו על הקמתה של הסתדרות המורים העבריים בארץ ישראל. כינוסים אלו היו הראשונים בהם הוענקה לנשים זכות בחירה.

בימי מלחמת העולם הראשונה הפכו השלטונות התורכיים את המבנה לבית חולים צבאי ולמסגד. כשנטשו את הארץ חזר הבנין לשמש את אנשי המושבה כבית וועד ובהמשך כבית הספר היסודי של המושבה זכרון יעקב.

​

מקום המדינה ועד שנת 1984 שכנו בבניין משרדי המועצה המקומית.

בשנת 1988 הוכרז המבנה כ"אתר מורשת לאומי".

השיפוץ שלו התקיים בשנים 1999-1990.