של רוקח ברומניה עוררה סערה בחוגי ה״חלוקה״ בירושלים וצפת. בעתון ״שערי ציון״ רבו מאריכי לשון, אשר טפלו עוונות ועלילות על רוקח ועל מעשיו — ותחת עזרה וחזוק ידים הנחילוהו מפח נפש, עד שהושם קץ לתקות ג׳עוני ובצר להם עזבו מתישביה את המקום.

אבל רוקח ועוזריו לא רפו ידיהם. הם יצאו להעיר ולעורר את יהודי רומניה לעלות לארץ. אכן גם השעה נמצאה כשרה לכך. ממשלת הארץ הוסיפה לחוק חוקי און ועוול, והיא שחזקה את ידי העושים לטובת ישוב א״י. רוקח עבר בערי הארץ, אף בקר את הרבי מבילז, אך גם ממנו יצא בפחי־נפש. הרבי ענה ואמר, כי ״אין לדחוק את הקץ וצריך לחכות לביאת המשיח״.

שמו של רוקח הגיע עד יאסי, הקהלה הגדולה והחשובה בארץ. שם ישב ופעל למען עמו הרופא ד״ר ק. ליפא. הוא, ד״ר ק. ליפא, מספר, כי קבל בימים ההם מאת הסופר העברי עקיבא קרוכמאל מכתב, ובו הודיעהו על מעשיו הגדולים של רוקח מצפת לטובת יסוד מושבות בארץ־ישראל. עד מהרה הגיע רוקח עצמו ליאסי. הוא וליפא נועדו בחדר צנוע בפרור יאסי ויסדו את החברה הראשונה לישוב א״י. על ידה נוסד גם בית־מקרא עברי בשם ״אהלי שם״, לאות ולעדות, כי הלשון העברית וציון בד בבד ישאו. השבועון ״יזרעאל״ ביאסי פעל פעולה גדולה לתחית ההשכלה העברית הלאומית במולדביה־וולכיה. עוזריו של רוקח היו ד״ר ק. ליפא, ש. י. רוזנ׳יס והלל כהנא. הם פרסמו מאמרים בשאלות הזמן, בדברי תורה, בחקר הלשון העברית, וביותר נלחמו בצוררי היהודים (בזה הגדיל לעשות ד״ר ק. ליפא), בשליחי המיסיון וגם בחברת

כי״ח כל ישראל חברים , שעמדו כשטן לציון והשתדלו בכל עוז להרחיק את היהודים לקצוי ארץ ואיים רחוקים, למען יתבוללו שם בעמי הארצות. רוקח עצמו, אשר מלא את רוב גליונות השבועון, נלחם בכל העומדים לשטן לגאולת הארץ. ביחוד קשתה מלחמתו ב״רבני תקיפי וחסידי ארעא דישראל״. הוא התאמץ להבאיש את ריחה של ה״חלוקה״ במאמריו, כגון ״תשובות באנשי און״, ״ואראה את כל העשוקים״, ״מסתרי ארץ הקדושה״. אבל לא מלחמה זו, מעשים לסתור, היתה עיקר בעיניו. לפניו היתה תכלית אחרת, חזון קודש: לפנות דרך לגאולת הארץ, לסול נתיבות לעולים ציונה. בגליון הראשון הוא מכריז ומודיע: ״גמרנו להוציא לאור מכתב עתי, אשר על ידו נעבוד לטובת מטרתנו, לטובת המטרה אשר בעבורה הרחקנו נדוד, ועל מזבחה הקרבנו עד היום קרבנות רבים... המטרה הגדולה והקדושה להמציא

מרכז לאומי

לכל אחינו הנפוצים בכל קצוי ארץ ואיים רחוקים, ואיה איפוא המקום המוכשר למרכז לאומי יותר מן הארץ הקדושה? הארץ אשר בכל אבן מאבניה ובכל כפיס מעציה שלובים וקשורים אלפי זכרונות מימים קדומים, מהימים אשר היו לנו פנה ויתד, ארץ ומלוכה, נביא וחוזה״...

מאמריו של רוקה ירדו כטל תחיה על העצמות היבשות. כי אמנם אך מעט ידעו יהודי רומניה על ארץ ישראל. עול שעבוד מלכות