מן האכרים ישנם בעלי מלאכות שונים; שני סנדלרים, שלשה חיטים, שני פחחים, נפח אחד, רצען אחד, חבתן אחד, שני נגרים ואופה אחד. חנויות ישנן שלש: חנות מכולת, חנות מנופקטורה וחנות ברזל וכלים מכלים שונים. את החנויות מחזיקות נשים אלמנות, שבעליהן היו מתישבים ומתו בארץ ישראל. שאלות היתר ואסור פוסק השוחט, שהוא גם חזן, מוהל, בעל תוקע ובעל קורא בתורה גם יחד. השוחט מקבל בעד כל תפקידיו 80 פרנקים לחדש עם דירה. — — מן האכרים הולך מדי ליל בליל משמר בן שמונה אנשים; ארבעה אנשים מהלכים בתוך המושבה וארבעה — בסמרין. בידי השומרים ישנם רובים ואקדחים. מלבד זה נוסעים מדי יום ביומו ארבעה מתישבים לעבוד עבודה קומונלית, ז״א עבודות צבוריות. כל מתישב עולה בחלקו פעם בעשרה ימים להיות שומר או פועל קומונלי. — — בעוד ימים אחדים יגמר בנין טחנת סוסים (טחנה המונעת על סוסים) כעת מתחילים גם לקרות את גג בית הכנסת. את העבודה ימלאו האכרים בעצמם״.

ואלה מעט קטעים ממכתבו של פוחצבסקי להוריו, מיום ב׳ פורים

תרמ״ו 1886 :

״— — ביום הששי אחר חצות נתן לנו

ה׳ השם, או האדון

ווארמזער רשימת הקולוניסטים וצוה אותנו לחלק להם את הבגדים אשר בררנו: על

הא׳ האדון

ורהפטיג, הצעיר מאודיסה שם לתת לכל אחד ואחד מהקולוניסטים הגדולים לאיש שני זוגות מכנסי בד לבן, ועל

ה׳ השם, או האדון

אפשטין, גם הוא מאודיסה — לתת לאיש שני מעילי פשתים תכלת ושתי כותנות; ולהילדים לאיש זוג מכנסים, מעיל אחד וכתונת אחת; ויהיו הם מחלקים והגנן

ה׳ השם, או האדון

הורביץ רושם את שמות איש איש על פי מדתו. המקבלים את המתנות ברכו בכל לבם את הנדיב הידוע ואת

ה׳ השם, או האדון

ווארמזער. — —

במו״ש במוצאי שבת

נאספו כל בני הקולוניא, אנשים, נשים וטף, לבית הכנסת לשמוע את המגלה.

ה׳ השם, או האדון

ווארמזער בקש לבלתי תת להילדים להקים שאון לזכר המן, ושמעו בקולו. וכן היה גם ממחרת בשעת תפלת שחרית. רק מצוה אחת לא יכלנו לקיים ביום ההוא, והיא — ״מתנות לאביונים״, לפי שכולנו שוים.

״אל הסעודה קרא אליו

ה׳ השם, או האדון

ווארמזער את הרב, המלמד, השוחט, הרופא, אשת הגנן (הגנן לא היה בביתו), את הרוקח, את המילדת, את ארבעתנו הצעירים (החמישי הוא ביפו) ושני בני קולוניסט אחד, אשר האחד עובד עמנו ולומד עבודת האדמה והשני הוא מורה לשון צרפת בביה״ס. הקולוניסטים שלחו מנות לה׳ ווארמזער - - יינות וממתקים, ואנחנו אשר אין ידנו משגת, שלחנו לו מעשה אצבעותינו תִמוֹרה (פיראמידע) של פרחים בנויה לתלפיות. וישמח

ה׳ השם, או האדון

ווארמזער מאד על מתנתנו, כי היתה התִמוֹרה באמת יפה להלל. לא בשביל שאנחנו אמנים גדולים בקליעת פרחים, אלא לפי שהפרחים באה״ק יפים ונחמדים מאד, אשר אין כמוהם בכל אירופא זולתי הולנד; אבל בעת אשר בהולנד פרחים כאלה יעלו לכמה פראנק ופה הם צומחים על תלמי שדה ואנחנו דשים אותם בעקבינו. כשעה