הצליחה יפה להכשיל את האכרים שנואי נפשו. יתר על כן: הדבר העיר את חמתו של הברון. עתה מצא וורמסר את השעה כשרה להבאיש את ריחם של האכרים בעיניו ולהעליל עליהם עלילות שקר לאמור, כי העבודה שנואה עליהם וכי כל חפצם לחרחר ריב ומדון...

אז קרא הברון לכל האכרם המתמרדים: הירשקו, אפלבום, נידרמן, דוד אברמוביץ, סטנובר, ופנה אליהם בדברים אלה:

"אתם האכרים חייבים להתנהג לפי דרישותיו ומצוותיו של הפקיד, הדורש רק את טובתכם. אתם כפויי טובה. אך טועים אתם בחשבכם, כי הפקיד ירע לכם - הוא רק את טובתכם ידרוש. אתם צריכים לציית לפקיד".

דברי הנזיפה גרמו לאכרים מפח נפש. מאז התחילה המרידה הגדולה. לפי שעה כבשו האכרים עגמת נפשם, שלא לגרום לברון מורת רוח.

ביום השבת אחרי הצהרים עבר הברון שוב עם דיגור בכל חצרות האכרים וגם סר לאחד הבתים. שם מצא תאומים בני 10 חדשים. הברון שמח לראות את הילדים התאומים והבטיח תמיכה לחינוכם. מנהגו של הברון עם האכרים והליכותיו עמם - היו כמנהג אב עם בניו. בעברו ברחוב נגש אל אכר אחד, שעמד על עבודתו בפתח חצרו, וברך אותו על חריצותו.

כל ארבעת ימי שבתו במושבה התפלל הברון בבית הכנסת, ובתפלת שחרית של שבת עלה לתורה. דבר בואו נודע מהרה גם בכפרי הסביבה, וכל גדולי השיכים וראשי השבטים מהרו למושבה לברכו. והנה חג' מחמוד אל סאלח מכפר סוברין גם הוא כאן. מחמוד זה נודע לשם על גבורתו ועוצם כוחו, וביחוד - בשל תעלוליו במעשי גניבה ושוד. הוא הפיל חתיתו על כל הסביבה. ובכל אשר יפנה ירשיע ואין פוצה פה. הברון הזמינו לבית הכנסת וצוה לקרוא את עשרת הדברות בתרגום ערבי. הברון הטעים במיוחד את הדברה "לא תגנוב". הרמז בא בשעתו. חג' מחמוד עמד נבוך ונכלם.

הברון צוה לערוך ביום הראשון סעודת צהרים לשכנים. שחטו שני כבשים ובשלום באורז. הפרשים ערכו "פנטזיה". בשעת הארוחה השגיחה עין הברון בערבי אחד שהטמין בשק נתח בשר. הוא רמז על הדבר גם לאשתו וחיך. אחרי הארוחה פתחו השכנים ברקוד דבצ'ה. והברון צופה במחזה - ונהנה. הברון נענה להזמנת החג' וסר אל ביתו בכפר, עמו הלכה גם הברונית, שניהם רכובים על סוסים, ועמם רבים מאנשי המושבה. מכל כפרי הסביבה נקהלו ובאו לראות את הברון, שהיה בעיניהם "מלך היהודים". שוב ערכו השכנים מרוץ סוסים. והברון מסב בין השכנים על המחצלת ושותה עמם מן הקפה, יושב ומשוחח עד שעה מאוחרת בלילה. לחג' מחמוד נתן מתנה שעון זהב ולנשיו שלח עדיים, אף הבטיח לחג' למלא משאלתו לשלוח לו מפריז נשק חדיש, רובה נאה.

למחרת בקורו בסוברין בקר הברון בבית הספר. הוא בחן כמה ילדים, בבקשו