נחום פלזון ;

חיים לוי ;

מרקו זליקוביץ ;

פישל זליקוביץ ;

יגר ;

שמואל רובחה ;

הירש פאליק ;

מאייר; יהושע רוזנשטין ;

אליעזר מלר ;

משה ז׳וניק ;

מרדכי הירש רוטשטין ;

נחום פרידוס ;

יוסף רוזנשטין; אקסלר ;

שמואל הלפרין ;

ליכט ;

יוסף קרמר ;

ליב מאירוביץ ;

הורביץ ;

ליב קארו ;

יהודה ברונשטין ;

צבי סרניק ;

משה יצחק רובינשטין ;

פסח גולדשטין ;

חנן צוויבל ,

שמשון סגל ,

חנן ויסמן , — עד ששים במספר. רבים באו והלכו ואחרים באו תחתיהם, אך כל הנזכרים כרתו בריתם עם האדמה ולא עזבוה.

יושבים הששים בבית הארוך, שנבנה בשבילם, ויושבים ותוהים: מי יכין לאדם צידו? והנה נודע לבחורים, כי נמצא ביניהם אחד, זה

משה אברמוביץ , והוא מומחה למלאכת מטבח, מפליא לעשות. אכן אין לך אדם שאין לו שעה. והנה אברמוביץ מנצח על המטבח ועל ידו עוזרים גם הבחורים, איש יומו. כלי בשול הביאו להם מחיפה, וארוחתם — ברוך ד'! יש בבית מיחם גדול, יש גם קומקום וסוכר יש. בבוקר מוזג כל בחור לעצמו טה מן המיחם או מן הקומקום. לחם קונה איש איש לעצמו. ועם הלחם דג מלוח, זיתים, בצלים, וארוחת צהרים? — מרק של תפוחי אדמה. לפי שעה, דים בכך. לארוחת הערב יקבל כל בחור גם מנת בשר. כל שכן שבת! "הוא יום מכובד, הוא יום תענוגים" גם בשר גם דגים: מה יתאונן אדם חי! ומי מספק כל צרכיהם? יהודי ספרדי אחד מחיפה בא והולך הולך ובא, ומספק להם תפוחי אדמה ושאר צרכי מכולת.

זו רעה חולה: האקלים קשה, אין הבחורים רגילים בו עדין, והקדחת אוכלת גופם. בית קטן עומד במרכז המושבה, והוא משמש "בית־חולים". שם מנצח היהודי הטוב, החובש יעקב אדלר. בבוקר הוא בא ושואל: כמה חולים היום? כך וכך – מיד הוא מספק כך וכך עופות, כך וכך חלב. זכור לטוב יהודי טוב, טוב ומיטיב לטובים.

ואף הבחורים יוצאים לשמירה איש יומו. לילה לילה חמשה־ששה בחורים. השומר בלילה עובד למחרת רק מחצית היום, והעבודה, אם גם קשה ומייגעת, חביבה על כולם, וכולם עושים מאהבה. ראה, אף זה דיגור, המורה והמנצח על העבודה מעמיד פנים טובות ושוחקות, מאריך רוחו עם תלמידיו ומשנן להם פרק בעבודה מתוך אהבה, כביכול.

ולמה לא יהיו הבחורים שמחים בחלקם? משכורתם נפוליון וחצי לחדש (אמנם מזה ישלם איש חלקו בהוצאות המטבח), זוג מגפים, זוג נעלים, מכנסים לבנים, בגד כחול, שתי כותנות, חליפת צמר לשבת, טלית וגם אבנט.

עיקר העבודה — עקירת סלעים ושרשי עצים. נושאים אבנים ב"טרקות" ומערמים אותן ערמות. איש יומו מוביל מים למטבח, בידם כרכרה רתומה לפרדה אחת, שנפל בה מום, והיא צולעת על ירכה. כיון שלא נמצאה ראויה לעבודה אחרת העמידוה לרשותו של מוביל־המים למטבח הבחורים, אלא שהללו טובה להם העבודה המפרכת ובלבד שלא לטפל ב"נבלה" זו. מבקש אדם לפטור עצמו מן