הראשונה. שני אנשים אלו צריך שיהא כוח בהם להתיצב לפני גדולים בבירת מלכות השולטן למען דבר ועשות עם הפקידים הגבוהים בדבר הזה.

— להכין בכל מושב (קאלוניע) בית תפלה, בית־ספר, בית־חולים ובית־רחצה ולשלוח עם הנוסעים שוחט, מלמד, רופא, סופר, אמן בעבודת האדמה לנצח על העובדים, ומילדת.

— כסף החדש קצוב לעשיר ולעני, לא פחות ולא יותר מאשר הגבילוהו אנשי הועד בכל מקום. על החברות לקבוע מסי חבר ולגבותם ככל האפשר, ורק בדרכי שלום, בשובה ונחת.

— מקורות הכסף הדרוש כדי להושיב פעם בפעם מספר מסוים של משפחות מבני ישראל על אדמת הקודש לעבדה ולשמרה, להוציא לחם מן הארץ בחריש ובקציר, כאשר עשו אבותינו לפני אלפי שנים, הם: א) מכס הבשר, ב) כסף חדש שעל כל חבר לתת לפי הקצוב, ג) עזרה בכסף מאת כל החברות השונות, ד) נדבות־לב החברים הנכנסים.

— המסע הראשון יהיה בלי אחור אחר חג הפסח בשנה הזאת, היא

תרמ״ב 1882 .

— מספר הנוסעים הראשונים לא יהיה פחות ממאה משפחות.

— הנוסעים יהיו מבני עשרים עד בני ארבעים שנה, והצעירים יבוכרו על פני הזקנים מהם.

הועידה נמשכה גם למחרת כל היום וביום השלישי (יום ו' בבוקר) ננעלה. מן המשתתפים הצטינו במיוחד בפעילותם ישראל טללר, אלעזר רוקח, הרב אבנר כתבן. אחרון לנועלי הועידה היה שמואל פינלס, שדרש מאת הנאספים להגביר את עבודתם, לטובת הרעיון, לכבוד אלוקים, עד הגשמת העבודה הגדולה.

״— — ראשית מעשה הועד הגלאצי — מסופר בספרו של ש. ל. ציטרון ״תולדות חבת־ציון״ — היה לפנות אל הממשלה הרומנית בהשתדלות, שתאשר את ספר־התקנות שלו כדי שיוכל לעבוד לטובת רעיון ישוב א״י בכל הארץ בלי מפריע. אחרי כן הפיץ בכל ערי המדינה קריאות בענין ישוב א״י בעברית וביהודית. הקריאות האלה פעלו פעולה גדולה על העם ומספר החברים התרבה מיום אל יום. חברות שלמות של סוחרים ובעלי מלאכה ופועלים מסוגים שונים נתנו את ידן אל העסקנים. חברת הטבחים היהודים בבוקרשט הכניסה אל הועד הגלאצי סכום של חמשת אלפים פרנק שאספה בין חבריה. לעומת זה התחילו מתפשטים בין יהודי־רומניה כתבי פלסתר בלשון הרומנית, שנשלחו מוינה, לונדון ופריז, כולם מלאים קטרוג קשה על רעיון ישוב א״י, והם מזהירים את העם, כי ישמר לנפשו מהלכד בפח אשר טמנו חובבי ציון־לרגליו. פלשתינה — כך נאמר במכתבים האלה — היא ארץ אוכלת יושביה וכל באיה לא ישובון, אדמתה אינה פוריה וגם מסחר וקנין אין בה מחוסר דרכים מתוקנות ומסילות סלולות, מלבד העדר בטחון לחיים ולרכוש