חרדה אחזה גם את חובבי׳ציון: פן ימשוך הברון ידו ממפעלו בארץ׳ישראל ומתמיכת עובדי עבודת הקודש.

ומי השעיר לעזאזל? הדוקטור גולדברג, שיצא ״לקנא קנאת

ד׳ אלוהים

צבאות״, ואשר לאכרים — אלה אינם אלא ״כפויי טובה״, ״מתמרדים״.

המעשים נסתלפו בזדון: ״לא בוורמסר מרדו האכרים, כי אם — בברון״. ולפי שעה — כוחו של האדמיניסטרטור רב לאין שיעור, והתמיכה, אשר ספקה את כלכלת המשפחות, בין פחות בין יותר — נמנעה ממשפחות המתמרדים.

ועמדו המחנות זה מול זה. ארבעים האכרים המתמרדים ועמם ד״ר גולדברג מזה — וורמסר, שייד וכמה אכרים מזה.

ירחמיאל הלפרין רושם ביומנו:

״ד״ר גולדברג היה מלומד גדול וחרד לדבר אלהים. בבואו לבית הכנסת בשבת הראשונה כבדו אותו ב״מפטיר״, והוא גם נתבקש להתפלל תפלת מוסף. תפלתו עשתה רושם גדול על הצבור. קולו הערב משך את לב כולנו ונדבקנו אליו לאהבה. לא היו ימים מועטים וד״ר גולדברג למד להכיר את דרכיו של וורמסר. האכרים המתנגדים לפקיד שפכו לפניו את מרי לבם — והוא היה לאיש סודם. אליו נספח המורה לצרפתית מר אשרי. — -״

לעומתם האדמיניסטרטור וורמסר. הוא ראה את האכרים כנתונים בידו לשבט ולחסד והיה נוהג עמם בעריצות, רודה בהם כבעבדיו ומשרתיו!...

אחד מן התלמידים של אותו בית׳ספר חקלאי במושבה, שהעמיד חקלאים רבים למושבות הארץ הראשונות, — קלמן קנטור, במכתביו לידידו, מספר על הימים הראשונים של הד״ר גולדברג במושבה. (המכתבים נדפסו אח״כ ב״המליץ״):

״— במכתבי הקודם הודעתיך, כי הד״ר גולדברג

נ״י נרו יאיר , יליד העיר קעלם מפלך קובנה, בא לפה להיות רופא המושבה, והתפללתי שם, כי ״לרגלו תסור כל מחלה וירפא לכל גופם של בני המושבה״; ועתה אודיעך כי שמע

ה׳ השם, או האדון

תפילתי, כי האיש הדגול מרבבה הלזה, המפורסם בתורתו וביראתו הטהורה, הביא אתו לא רפואת הגוף בלבד, כי גם רפואת הנפש, כי מעת בואו הנה החלה תקופה חדשה. — — ועתה יסד הוא חברות: חברת ״אומרי תהלים״. בכל שבת ושבת יתאספו כמעט כל בני המושבה אל ביהכ״נ משעה השלישית עד תפלת המנחה ויקראו מזמורי תהלים פסוק פסוק; חברת ״לומדי גמרא״ בכל ערב אחר תפלת ערבית, בערך שנים או שלשה מנינים אנשים, רובם מצעירינו הפועלים ואחדים מהקולוניסטים הראשונים, וגם האדונים הפקידים

ה׳ השם, או האדון

ווארמזער,

ה׳ השם, או האדון

עטינגער, והמורה בביה״ס

ה׳ השם, או האדון

אשרי

נ״י נרו יאיר , יבואו אל בית הספר, והרב הדוקטור בשפת הלמודים הטובה עליו ילמד עמנו שעור גמרא ( לע״ע לעת עתה

לומדים אנחנו במסכת ״סנהדרין״ יען כי המסכת הזאת נמצאת בהאדמיניסטראציאן במספר הדרוש לכל הלומדים, ובכל שבת ושבת בעלית