האדון ווארמזער מבטל רצונו זה מפני רצון הד״ר אם היה מבאר לו את הדבר ע״פ דת״.

*

האכרים ״המורדים״ שלחו מכתבים לברון, לצדוק כהן, לארלנגר, ובכולם הפילו תחנתם לקחת מעליהם את וורמסר. עברו שבועות ותשובה אין. אז טלגרפו אל הברון וחזרו על בקשתם. הפעם נתקבלה תשובה טלגרפית, בה נתבקשו האכרים לשקוט מרוגזם ולנהוג במתינות... שאם לא כן — יעזבם לנפשם ולאנחות. אבל המורדים חוזרים ומודיעים: ״אם ישאר וורמסר —

נלך מזה כולנו ״.

ב״החבצלת״ מיום

ה׳ השם, או האדון

סיון

תרמ״ח 1888 , נתפרסם מכתב גלוי אל הברון מאת האכרים המתמרדים וזה לשונו:

״זכרון יעקב יום ב׳

ד׳ אלוהים

סיון

תרמ״ח 1888 .

״לכבוד מרים ראשנו נזר תפארתנו, השר המרומם נדיב על נדיבות יקום, רב חסד ורב פעלים, מעשהו קדש הלולים, בארון בנימין (אדמונד) פאן ראטשהילד,

ד׳ אלוהים

יהי לו למגן, בכל אשר יפנה יצליח ויעלה למעלה למעלה, אמן סלה.

״אנחנו, חתומי מטה, אנשי המושבה הזאת החוסים בצל כנפי חסדו, הננו מפילים תחנונינו לפני הוד כבודו, לרחם עלינו ועל דתנו הקדושה, כי אנו ובנינו ותורתנו משועבדים נתונים תחת עול כבד מנשוא, הוא זה האיש וורמסר המנהל, אשר קוינו כי ינהלנו בדרכי התורה כרצון הוד השר יחי׳, והנה האיש הזה נהפך עלינו למשחית, והוא מתאמץ לקצץ בכל ענפי הדת, והוא נלחם עם

ד׳ אלוהים

ותורתו. אנחנו בארץ הקדושה מושבנו, מקום הארטדוקסיא התמימה, והוא עושה חדשות, סדר מנהג תפלתנו מאבות אבותינו הוא משנה ומקצר, סוגר פיותינו בתפלה וקדוש וקדושה, בית הכנסת אשר לנו בנה כרצונו לחרפת ישראל, כן הגאלאריע של הנשים, וכן מקום קריאת התורה, לחלול שבת אנו באים, ואשר לא יניח לתקן עירוב ע״פ הדת, בית הטבילה סגר על מסגר, ולא יפתח רק ב׳ פעמים בשבוע, על מכירת בשר בהכשר לא ישגיח, וכבר נכשלנו איזה פעמים בבשר טריפה. העמיד לנו אשה אחת לקנות ממנה כל צרכי ביתנו במחיר גבוה, ואינו מניח לאיש מאתנו להביא מהעיר בזול, ואף גם זאת, כי האשה אין בה נאמנות בנוגע לכשרות. כלל הדברים, מר לנו מר, וקצנו בחיינו מפני האיש הזה, אין קץ למעלליו הרעים, כטפה מן הים לא גליינו לפני הוד כבודו השר

שיחי׳ שיחיה . על כן אמרנו כולנו להא׳ שייד

נ״י נרו יאיר , כי אין אנו יכולים להיות בכפיפה אחת עם האיש הזה, ועתה באנו להודיע לאדוננו את סבת הענין, הן אדוננו חפצו הטהור להרים דגל היהדות ולבנות חרבות

אה״ק ארץ הקודש , וזה תפארת בישראל ובעמים, והנה בא האיש הזה להשפיל כבוד התורה עד עפר, כי הוא שונא התורה והדת, ויותר מזה, כי הוא חפץ לחדש מנהגי סדום, ולחלל בזה כבוד השר יחי׳ ולבזות המושב ולתתו לחרפה וללעג. האדון אשרי, מורה שפת צרפת בקהלנו, אשר לו לב רחום וכמה פעמים הלוה לעניינו בלי שום נשך, הורידו האיש וורמסר