ומפי נשיהם, כי אינם חייבים להנדיב מאומה, כי הם לא רצו אחריו, כי אם הוא בא אליהם לבקשם, ואלו לא בא הוא היה בא בארון אחר במקומו — מן היום ההוא פג לבי ורפו ידי מעשות עוד לטובת הישוב דבר. אליהו שייד, זכרון יעקב 6 ליולי 1888״.

האיומים שבדברי שייד ברורים למדי. כי אם גם נזרקו מפי אחד האכרים דברים קשים בשעת ריתחה — הן לא הכל חייבים באחריותו, ואילו היה שייד חרד באמת לישוב, ואילו היה נאמן על שולחן הנדיב — הן צריך היה למנוע ממנו צער ולא לפרסם פליטת פה של אדם קצר׳רוח ושבע׳רוגז.

באחת ודאי הצליח שייד. חובבי׳ציון במוסקבה מיהרו לשלוח מכתב למיכאל ארלנגר ״כי בשביל אנשים שאינם מהוגנים, שעשו שלא כהוגן, יצא הקצף חלילה על עמנו וארצנו, אשר הנדיב בונה חרבותיה״. הרבה מחאות נתפרסמו כנגד ד״ר ג. וסיעתו. במכתבו לאוסישקין כותב ל. סקורוביץ: ״ההודעה של שייד מזכרון׳יעקב עשתה רושם רע. הרב לובצקי הראה אותה לארלנגר. מסתמא קראת את ההודעה ומסתמא כל נחת לא שבעת ממנה. אוכל להודיעך, כי ארלנגר אמר, כי אין כלל שמחים מזה ששייד כתב את ההודעה, ובזה ש״המליץ״ מחייב את גולדברג עשה רושם טוב. אעפ״כ ישנן תקוות פחות חלשות מחמת סבה אחרת״. רבים וגדולים חתמו על מחאות, ביניהם ראובן בריינין, מ. מ. אוסישקין, ד״ר ל, פינסקר, מ. מ. דוליצקי, יעקב בן ישעיה מזא״ה, שנ״ה יאנאס, ר׳ שמואל מוהליבר ועוד. הרשימה ארוכה. כולם חתמו, אך איש מהם לא טעם טעם חיים יום אחד תחת שבט הרשע של וורמסר.

*

ביום שלישי, ערב חג מתן תורה, הגיע ליפו מר שייד ורעיתו (והיה זה כבר בקורו הרביעי של שייד בארץ) ואליו נלוה הפעם גנן מפריז, הרמנס שמו, שהובא במיוחד כדי לבקר את הקרקעות והמטעים של המושבה. ראשית דרכו של שייד היתה זכרון׳יעקב, בה בקש להשלים בין ד״ר אליקום גולדברג ותומכיו האכרים מצד אחד ובין הפקיד מר וורמסר מצד שני. סלע המחלוקת, כדברי השמועה שפשטה בצבור, היה — עניני הדת.

לראשונה עבר שייד בכל בתי האכרים. הוא דבר על לב כל אכר ובקש להשפיע עליו, כי יחזיר את חתימתו מעל המכתבים שנשלחו ויצטדק על מעשיו... סבור היה, כי בדרך זו יצליח לטעת בין האכרים פירוד, עד כי לא ישארו מן המורדים כי אם קבוצה קטנה, דלת ערך וכוח — ואת אלה נוח יהיה לגרש מן המושבה... אבל כל עמלו עלה בתוהו, איש מן המורדים לא נפרד מן החבורה.

שייד הלך לחיפה וגם אל הפחה בעכו הלך, וטרח לקבל מן הממשלה אנשי צבא לגרש את ד״ר גולדברג מן המושבה. אך הוא חזר בפחי׳נפש. גם בחיפה וגם