כל פקיד אשר יבוא להעריך את שדותיהם ולעשור את תבואתם ולא יביא בידו כתב אשר נכתב ונחתם בשם הפחה היושב בעכו, לא יתנו לו מדרך כף רגל בנחלתם.

״במזכרת בתיה היא עקרון, יסגר בית הספר ובית מעשה הרפואות ואת המורים יוציאו משם. המורה אשר הורה שם שפת צרפת ( הא׳ האדון

חיים צפרין. המעתיק.) יבוא הנה, גם מורה עברי חדש יפקידו פה תחת

הא׳ האדון

מ. דיינארד, אחי

הא׳ האדון

אפרים דיינארד, כי תלקח מאתו פקודתו על דבר המאמר הנדפס ב״הלאומי״, אשר כתב בעליו דברי שטנה על הנדיב, כי אמר

הא׳ האדון

שייד: אל הדוברים עלי רעות לא אשים לב, כי למען הדבר הטוב, משא נפשי, אשא ואסבול את הכל, אך להחריש בחלל את כבוד הנדיב — לא אוכל.

״רבים מבני המושבה אכרים וצעירים פנו אל

הא׳ האדון

שייד, איש איש בשאלתו ובקשתו, והוא האיר פניו לכולם ויבטיח למלאות כל משאלותיהם. גם אל הצעירים אמר, כי יש תקוה לאחריתם וכי לא ישקוט הנדיב כי אם עשה את אשר דבר להם להיותם אנשים מאושרים בארץ. יש אשר בקשו מאתו לשלוח אותם לירושלים אל בית הספר אשר להא׳ נסים בכר, ללמד ידיהם שם למלאכה, ויענם: מעתה לא ישלחו עוד איש מן המושבה החוצה וכל בניה ימצאו חית ידם במקומם, אשר למלאכה — למלאכה ואשר לעבודת אדמה — לעבודת אדמה. גם את הילדים הקטנים ילדי זכרון׳יעקב, אשר ישבו בירושלים וילמדו שם בבתי הספר, השיב אל המושבה, למען ילמדו ויגדלו שם. את הצעירים הלומדים מלאכת מטעי גנות וכרמים תחת פקודת הגנן הראשי

הא׳ האדון

דיגור, דבר דברים משמחי לב ויבטיחם כי יש עתידות טובות להם, ויאמר: בתחלה היה את לבב הנדיב לשלוח אותם אחרי אשר ימלאו להם ימי הלקח במעשה, אל בית הספר למטעי גנות בפריז, למען ישלימו שם חוקם בתורת המלאכה הזאת. ועתה לא ישלחו עוד איש מן החניכים לפריז, כי אם ילמדו את מלאכתם בדרך המעשה, ואת תורתם מפי ספרים עשויים לדבר; והיה האיש אשר ישלים חוקו במקומו, תנתן לו פקודה באחת המושבות הנוסדות או אשר תוסדנה בקרב הימים ושכרו ינתן לו מאת הנדיב כאחד הפקידים עושי דברו — זאת תעודת החניכים למטעי גנות וכרמים. ואמנם גם הלום ראינו כי לא מפריז לבד תצא תורה;

הא׳ האדון

דיגור, הגנן הראשי, למד את עבודת הגנים רק בדרך המעשה והוא אמן נבחר מהיר במלאכתו. לפני לכתו אמר לנו: חזקו ואמצו לעשות את מלאכתכם ביד חרוצים, והיה כי תפיקו רצון מאת

הא׳ האדון

דיגור, וטוב לכם גם אתם, כי יהיה עקב רב לפעולתכם. אחרי כן לקח שנים־עשר מבני הקולוניסטים ויספחם אל החניכים הנוטעים אשר תחת פקודת

הא׳ האדון

דיגור, ואותי, אשר הייתי בראשית הקיץ הזה, על פי בקשתך, בפריז, — לגנן עוזר, עד אשר יבוא

הא׳ האדון

שייד וידע מה יעשה לי – הקים על משמרתי ועתידותי נכונו.

״אלה קצת החדשות אשר עשה

הא׳ האדון

שייד בתוכנו עתה. המושבה זכרון׳יעקב