top of page

זכרון יעקב - א׳ סמסונוב, תש״ב – עמ׳ 187

18

פרק:

חיים ,

אברהם שפירה ,

משה אברמוביץ ואברהם דוידסקו . והאחרים, זולת ההולכים לבת׳שלמה, הוחלט להשאירם עוד שנה אחת בזכרון׳יעקב ואחרי כן ילכו גם הם לשפיה.

הרמנס, הגנן הצרפתי הזקן, מצא, כי אין כאדמת הטרשים ראויה למטע כרמים. וכיון שזו דעתו של זקן, דעת בר׳סמכא, לקחו מאת האכרים כלם את אדמת ההרים שלהם, אף מאלה אשר סקלו את חלקותיהם בדמים מרובים ובזיעת אפים, כדי להפוך את כולן — כרמים. מכאן ואילך — כל האכרים כולם כורמים.

וכבר נגשו למדוד לשם חלוקה חדשה את אדמת ההרים, ואף מודד, אינז׳ינר, נתגלה בין צעירי ה״ארבייטער שוללע״, הוא

קלמן שלמה קנטור .

כל האכרים היו לכורמים, חוץ מחמשה:

מרדכי קרניאל ,

הירש שצמן ,

אברהם ברקוביץ ,

יעקב גרד ומאיר ליב הירשקו , אלה תחלתם פלחים וסופם פלחים. איש איש מהם קבל 300 דונמים אדמה, סוס אחד וצמד שוורים, אף הקימו להם רפתים גדולות ומחסנים בנויים אבני גזית.

הנוטעים קבלו 6-5 הקטאר אדמת טרשים, ואלה אשר קבלו אדמת חריש, להם ניתנו 5-4 הקטאר אדמת טרשים. לא רבים חפצו לקבל אדמת חריש, ״וטעם״ מצאו לדבר: מפי הרמנס נמצאו האכרים ״למדים״, שאדמת טרשים עידית היא, ואילו אדמת חריש — זיבורית היא. ואם ״חלילה״, נפלה בגורלו של אכר גם פאה של אדמת חריש מסוקלת כל צרכה בצד אדמת הטרשים, לא הסכים לקבלה אלא באונס, כאילו כפאו שד.

הובא למקום גנן מומחה, אף הוא צרפתי נוצרי, ושמו פוריי. בחדש אב הגיעה העבודה למלוא תקפה ושטחים עצומים מן ההרים סוקלו. פה מצאו עבודה מרובה כ־1000 ועד 1200 פועלים ערבים מבני הכפרים השכנים, אשר קבלו בשכרם 4 גרושים ליום כל פועל, וכן עוד 150–200 פועלים יהודים. אלה קבלו 12-10 גרושים ליום כל פועל. לפועלים היהודים ניתנה עבודה קלה יותר מזו שעשו הפועלים הערבים, ואף על פי כן רק מעטים החזיקו בעבודתם. מתשלום לתשלום (אשר ניתן בכל שבועיים) נתמעט מספרם של העובדים היהודים. פועלים יהודים נתבקשו, אבל לא נמצאו, כי מעטים היו הפועלים היהודים בארץ, ואלה אשר באו לבקש עבודה סבלו ממחלת הקדחת וחליים אחרים; שני ימים יעבדו — וארבעה ימים הם מוטלים על ערש דוי, חולים וקודחים, בגלל האקלים, שהיה קשה בימים ההם בזכרון׳יעקב.

*

הרבה שקד בן־שמואל על תקנתם של האכרים ושכלולם. מעט מעט, קו לקו. בימים ההם עדיין לא היתה טחנה במושבה. הטחנה הקטנה, מונעת ע״י סוס, לא היתה ראויה לתפקידה ואף לא השתמשו בה. בן׳שמואל פקד לגשת לבנין טחנה מתוקנת, ועל ידה הורה לחפור באר.

כתובת: רחוב הנדיב 2,  זכרון יעקב

 3095001 ת.ד. 10, זכרון יעקב

טלפון : 04-6294888

דוא״ל:  Museumzy@gmail.com 

  • Facebook
  • Instagram
הלוגו של מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
bottom of page