וגם גן׳ילדים בשביל הפעוטות, שמספרם הלך ורב, טרם היה. ואף על זה פקח בן׳שמואל עין וצוה לבנות בניין לגן׳ילדים.

וגם בית דירה למכונן נגשו לבנות.

הנה כן היה בן׳שמואל מסייע לבנין המקום ושוקד על התפתחותו מבית ומחוץ. חבה יתירה היתה נודעת ממנו לחנוך, ולחיים הרוחניים בכלל.

גם בית־הספר מצא את תקונו. כמה עולמות ראה בית׳הספר בשנות קיומו הראשונות. דומה, כאילו כל אותה דרך הלבטים הארוכה ורבת הסבל, שעברו האכרים, עבר גם בית׳הספר, שהיה פושט צורה ולובש צורה.

אותו מורה לצרפתית שהובא מביה״ס שנסגר בעקרון — היה

הא׳ האדון

חיים צפרין , שעשה בכהונתו כמורה וכמנהל ביה״ס בזכרון׳יעקב למעלה משלשים שנה והעמיד דורות של תלמידים, שכולם זוכרים אותו לטובה ולברכה.

״נשלחתי ע״י פקידות הנדיב לזכרון׳יעקב כמורה לצרפתית — מספר

הא׳ האדון

צפרין — ואתי יחד נשלח מר באק כמורה לעברית. בבואי, היה עוד מנהל בית הספר ר׳ זאב יעבץ. זמן מה אחר כך הובאה העלמה

מתילדה קופמן , מבנות זכרון׳יעקב, שלמדה שנים אחדות בפריז, להיות מורה לצרפתית ומנהלת את מחלקות הבנות״.

יעבץ הובא לזכרון׳יעקב מפתח־תקוה בתרמ״ט, ועזב את המקום ביום י״ג תמוז

תר״ן 1890 , מפני סכסוכים שפרצו בינו לבין מתילדה קופמן. הוא, שמילא תפקיד של מורה ומחנך בבית׳הספר ועם זה גם כהן בכהונת הרב, מרא דאתרא, לא יכול להסכים לשיטות החנוך של מתילדה קופמן, חניכת אסכולה פריזאית.

כשעזב הרב יעבץ את זכרון יעקב היתה מתילדה קופמן למנהלת בית׳הספר להלכה. אבל למעשה היה המנהל — צפרין. המורה סמרקין התפטר. המורה באק שולח ובמקומו הובא יהודה גרזובסקי, אך גם הוא עשה במושבה רק זמן קצר. המורים נתחלפו פעם פעם, זה בא וזה הולך.

בתולדות בית׳ספר העממי בזכרון׳יעקב יש לסמן שלש תקופות: תקופה ראשונה, עם יסוד החנוך במושבה, — כדמות ״חדר״ ותכנית של למודי קודש; התקופה השניה — תקופת החנוך הצרפתי, לשון הלמודים הצרפתית והרוח צרפתית; התקופה השלישית באה עם השלטת החנוך העברי, והוראת כל המקצועות בלשון העברית.