במרתפים, אשר חצב כל אחד מהם בחצרו. עכשיו רחבו גבולות הכרמים, כמות הענבים הלכה ורבה, והיה הכרח לבנות יקב, שירכז את התעשיה ויכנס את כל ענבי המקום. בבנין היקב התחילו, כאמור, בשנת

תרנ״א 1891 , ובשנת

תרנ״ב 1892

שלמה המלאכה.

״האור״ בגליונו מיום ג׳ אלול

תרנ״ב 1892

מודיע:

״היקב כבר נגמר והבציר החל. היקב פתוח כל הלילה, והאכרים מביאים ענביהם בלילה ליקב. ויען בשנה הזאת לא בא איש מלומד במעשה היין, מנצח האדון אוסובצקי על זה וטורח הרבה מאוד. וכל איש אשר לב יהודי בקרבו מתפעל מאוד בשמעו כמעט כל הלילה קול משק העגלות הטעונות ענבים הולכות ליקב ובראותו ביום אנשים לעשרות עוסקים במעשה היין״.

עם זה, בעת ובעונה אחת כמעט, יזם הברון־הנדיב את תעשית הזכוכית. אף זה היה מפעל כביר.

בית־החרושת לזכוכית נבנה בטנטורה בשנת

תרנ״ג 1893 . וכבר בחודש תמוז

תרנ״א 1891

הגיע לזכרון־יעקב

הא׳ האדון

מאיר דיזנגוף , בשליחותו של הנדיב, לשם יסוד אותו מפעל. ״האור״ מיום י״א תמוז

תרנ״א 1891

מספר, כי ״בא הנה ביום השני המשכיל היקר,

חו״צ חובבי ציון

באמת, האדון מ. דיזנגוף, השלוח מאת הנדיב לכונן פה בארץ בית ״מעשה זכוכית״, כאשר הודענו באחד מגליונינו הקודמים. וילך לחברון להתבונן למעשה הזכוכית שם. וילך גם לים המלח, להתבונן לחמרי הכימיה הנמצאים שם ולראות מה יש לעשות בזה במלאכת הכימיה. בשובו ילך עם האדון שייד בירות ומשם דמשק לראות מעשה הזכוכית שם, ואחרי כן יחל במלאכתו״. וכצופה לעתיד לבוא מסיים ״האור״ את דבריו לאמר: ״בית מעשה הזכוכית יהיה, כנראה, בסביבות מושבת זכרון־יעקב על שפת הים״.

דיזנגוף, כידוע, השלים למודיו בתורת הכימיה וקוה ליסד בארץ־ישראל תעשיה של סבון. הוא יצא מאודיסה לפריס ובידו מכתב מד״ר פינסקר למיכאל ארלנגר, שעמו עמד במשא ומתן עוד קודם לכן, בעניני

חו״צ חובבי ציון . ארלנגר הציגו לפני שייד וצ. כהן, אבל הברון הפנה אותו לתעשית הזכוכית, שכן היקבים בזכרון־יעקב ובראשון־לציון יהיו צריכים בקבוקים בשביל תוצרת היין. כיון שכך, נשלח דיזנגוף לאנגליה ללמוד מקרוב את מלאכת תעשית הזכוכית. שם לא שהה הרבה, מאין בידו רשיון מיוחד לכך. הוא חזר לפריס ונשלח למרסיליה. פה עשה חצי שנה ולמד את המקצוע. דיזנגוף היה מספר אניקדוטה על שיחתו עם הברון. כשהסביר דיזנגוף לברון את תכלית המפעל, השמיע בין השאר, שכדי להמס חול, סיד וסודה, דרושה טמפרטורה גבוהה מאוד. השיב הברון לדיזנגוף ואמר: הרי בא״י יהיה הדבר נוח הרבה יותר, הואיל והיא ארץ חמה והטמפרטורה גבוהה... מן הראוי להזכיר, כי רב חלקו של ארלנגר במפעל זה. הוא הכין את כל הדרוש: ספרים, מעבדה, חמרים כימיים – כל אלה נקנו ונשלחו ליפו. ואחרי שקנה לדיזנגוף