לומדים ומבינים וילדים בני שמונה שנים מדברים עברית, ובני י״ד שנה גומרים את בית־הספר. והמה בקיאים בכל כללי הדקדוק, בתנ״ך, ויש להם ידיעה שטחית בדברי ימי עמנו ויתר הידיעות הנחוצות. האכרים הזכרונים הם גם טובי־לב, בעלי־צדקה ומכניסי־אורחים. המושבות אם־אל־ג׳מאל ושפיה קרובות יותר לשכלולן, כל האכרים שבהן חרוצים ומסתפקים במועט. הבתים והכרמים יפים מאד. שנת ההכנסה מהענבים תהיה בעוד שנתיים. הבא אל המושבות הקטנות האלה מתקנא בחיי האכרים המאושרים האלה. באם־אל־ג׳מאל 18 אכרים. כולם יודעים עברית וקוראים בעתונים עברים. בשפיה כחצי בני המושבה יודעים עברית. שטח הנטיעות שנוספו בזכרון־יעקב בשנה זו איני יודע אל נכון, אך זה ידוע לי, כי כמעט כל אדמת המושבה נטועה גנות גדולות המשתרעות על איזה עשרות הקטאר. ששים ושנים אכרים יושבים בזכרון־יעקב. אחד מהם עוסק במזרע, שנים בגינות והנשארים בכרמים. מדת כרמיהם לפי טיב האדמה. והמדה המועטת חמשה הקטארים והמרובה תשעה הקטאר. בציר

תרנ״ד 1894

הכניס 234558 קילוגרם ענבים אשר עשו מהם 133000 קילוגרם יין באופן ממוצע. ממשקל הענבים ניכר כי עוד האכרים זקוקים לתמיכה, ואמנם כולם מקבלים 12 פראנק לנפש בחודש, ולאלה שהכניסו ענבים בשנת

תרנ״ד 1894

הוסיפו על התמיכה החדשית שלשה פראנק לנפש. גדול יהיה בציר

תרנ״ה 1895 , כי חלק נכבד מהגפנים יצא משנות הערלה וההרכבה. ואין כל ספק כי הבציר ימעיט את הצורך בתמיכה. שתי חברות של צדקה ישנן במושבה והן חברה־קדישא והכנסת־אורחים, אשר פעולתן ניכרת בכל הדברים הטובים הנעשים במושבה וגם הראשונה גומלת חסד עם החיים. בסוף החורף הזה נוסד בית העקד, אשר בלי ספק יביא תועלת מוסרית. שיטת הפרסים אשר הנהיגה הפקידות, כי כל המצטיין בעבודתו מקבל פרס ידוע, הגדילה את החריצות והרבתה את העבודה. באם־אל־ג׳מאל ובשפיה, אשר בראשונה 19 אכרים ובשניה 18 אכרים, לכל אחד מהם ששה וחצי הקטאר כרמים הנטועים בגפני אמריקה ועוד שתי שנים תעבורנה עד כי תביאינה הכנסה, כי את רוב הגפנים דרוש להרכיב ואך חלק קטן מהן יכניס ענבים בבציר הממשמש לבוא. כל האכרים נתמכים מהנדיב ומקבלים שלשים וששה פראנק למשפחה וחטים די מכולת ביתם, אף פרסים בעד הצטינותם בעבודה. רוב האכרים האלה עבדו לפני שנים אחדות בזכרון־יעקב בתור פועלים. גם בשתי המושבות האלה נוספו אכרים אחדים בשנה זו. שטח כרמי זכרון־יעקב, אם־אל־ג׳מאל ושפיה 350 הקטאר ומספר גפניהם בערך 1.250.000״.

ב״המגיד״ מיום ז׳ אב

תרנ״ד 1894

מספר חות־דעת (הוא חיים דוב, מקודם

שו״ב שוחט ובודק

ואח״כ אכר במאיר־שפיה), על בקורו של שייד, שבא לזכרון־יעקב ביום שני י״ב תמוז ואחרי שהותו כשבוע ימים נסע מפה לראשון־לציון ביום

א׳ אדון

י״ח תמוז. ״ממר שייד נודע כי תובא מכונת מניע בת עשרים וחמשה כוחות סוס בשביל העלאת המים למושבה מן הבארות, כי עד עתה היתה מכונת המניע של הטחנה בת שמונה־