בה הקדחת בתוקף ובכל צורותיה הקשות. אפשר שגורמים לכך תנאי העבודה החקלאית וחוסר ביוב, אך אין להסיח את הדעת גם מקרבת בצות גדולות בסביבה. - -״

אולם חמור המצב ביחוד בטנטורה. באחד המכתבים אל הברון הוא כותב לאמר:

״אני פונה אליו הפעם בבקשה לשים לב אל המצב בטנטורה. משם מביאים אלינו כל יום חולים קשים, וגם אנושים. אני והחובש נוסעים לטנטורה לכל הפחות שלוש פעמים בשבוע, וכל פעם אנו מוצאים שם הרבה חולים. שמעתי, כי בקרוב תתחדשנה העבודות בבית החרושת. אני חושש מאד לתוצאות. לדעתי אסור להחזיק פועלים רבים במקום הזה, כי אין רע ממנו בכל הארץ, בפרט בקיץ, ובתנאים כאלה אין כל תקוה להביא סדר בעבודה. טנטורה היא המקלקלת את כל הסטטיסטיקה שלנו, ובמדת־מה גם חדרה. - -״.

במכתב אחר :

״— — אף בטנטורה הוטב קצת מצב הבריאות. דיזנגוף שב מפריז, שהה אצלי שעה קלה, ואין דעתו נוחה ממני. הלא אני — בתור רופא — גורם לסגירת בית־החרושת. כבר שלחתי מחצית אנשי טנטורה לשפיה. שם האקלים טוב ויפה. בטנטורה נותרו מעטים, והעבודה מעטה, למראית־עין בלבד. בסוף נובמבר, עת תמעט הסכנה, תתחדש העבודה — — אז אשלח לשם חובש צעיר; ובקיץ אנו נוסעים בין כה ובין כה, 5-4 פעמים בשבוע, לרחוץ במי טנטורה. כבר יש לי חובש מומחה, שטרן, מראש־פנה. הזקן אדלר שבק חיים לכל חי. - -״

ד״ר יפה בבואו לזכרון־יעקב מצא כבר את השרות הרפואי במושבה ערוך ומסודר עד כדי כך, שלא היתה תלויה עוד בחיפה; כבר היה רופא קבוע, בית־מרקחת, רוקח וחובש — וגם בית־חולים, שבבנינו התחילו בשנת 1890, בטרם יצא ד״ר זוסמן, ומלאכתו נשלמה בזמן כהונתו של ד״ר קליין. בית־החולים נמצא בקצה רחובה הצפוני של המושבה, והוא נשקף אל השפלה והים במערב ואל הרי הכרמל בצפון ובמזרח. הבנין גופו בנוי לתפארה וסביבו חורשת עצי אקליפטוסים וארנים. אויר המקום צח ומשיב נפש. על בית החולים מספר הרופא החדש בבואו:

״— — הפליא אותי מספר הפקידים בבית־החולים. ארבע עשרה מטות — ותשעה פקידים, מלבד הרופא. במשך חצי שנה עלה בידי לסלק מחציתם. מלבד חובש, אדם ישר ונאמן, היה לו לבית החולים גם שומר, גם גנן, גם מנהל, — — רק אחות לא היתה לו. כך גזרה ״חכמת־החסכון״ של הפקידות. - -״

והימים — ראשית ימיה של חדרה, אשר תקעה יתד בשנת

תר״ן 1890 , וזכרון־יעקב משמשת לחדרה גם חנות, גם בית־מאפה, גם רופא וגם רפואה.

״רוב חולי חדרה — מספר ד״ר יפה — היו מובאים לבית החולים הזכרוני, אבל לעתים קרובות הייתי צריך ללכת לחדרה ולטפל בחולים בבתיהם, ביתר