דיוק, ב״חאן״ הידוע: חצר גדולה מוקפת חומה של אבני־גויל, בנויה אורוות, ואותן האורוות עשו חלוצי־חדרה ״בתים״ למשפחותיהם. שתים־שלש פעמים בשבוע, — עתים גם יותר, — הייתי הולך לשם. - -״

ועל ד״ר קליין הוא מספר:

״ד״ר קליין היה רופא טוב מאד, אדם נאור ממדרגה גבוהה, פקח וחכם עד להפליא, אבל עצבני, בעל לשון חריפה קצת יותר מדי, ומחמת נטייתו לבקר את הכל בסגנון מיוחד, שהיתה בו מקצת עלבון למבוקר, לא רכש לו חבה לא מצד האכרים ולא מצד הפקידים. היתה בו ממדת הרשלנות בנוגע לעבודתו ונתן לפקידיו עושים דברו לעשות כרצונם הם. - -״

*

״המגיד״ מיום ו׳ שבט

תרנ״ה 1895

מביא מספרים סטטיסטיים רבי ערך. מספר הפועלים בזכרון יעקב 71. מהם 51 אשכנזים, 20 ספרדים גורז׳ים ותימנים. עפ״י ארצות מוצאם: 15 ילידי הארץ, 12 ילידי רומניה ויתרם מרוסיה. מהם עשרים נשואים והשאר רווקים. רובם יושבים כבר בארץ משש ועד שמונה שנים ורק אחדים באו בשנת

תרנ״א 1891 . האכרים הכניסו ענבים ליקב בשנת

תרנ״ד 1894

הממעיט ביותר 300 קילוגרם והמרבה ביותר 20500 קילוגרם. רוב האכרים הכניסו לערך 8000 קילוגרם כל אחד. בגני הפקידות יש עצי פרי שונים ומספר המינים רב מאד, ביניהם אגסים ותפוחים גדולים הנחשבים ליקרי המציאות במזרח ארופה. מספר עצי התות עולה לערך ארבעים אלף. נסיון המשי לא עלה יפה. בית הספר מונה כבר חמש כתות ומספר התלמידים עולה למאה.

״החבצלת״ מיום 1.3.1895 מודיע, כי במושבה הקטנה בת־שלמה שברו הפלחים שכני המושבה כשלשת אלפים גפנים, אבל ניזוקו קשה רק כמה מאות בלבד. הפקידות מסרה על כך הודעה לממשלה וכבר התחילה חקירה ודרישה. ומקוים כי עושי הרשעה יענשו כרשעתם. ובגליונו מיום 22.3.1895 , מודיע ה״חבצלת״ כי ביום ו׳ י״ב אדר הכו חמשה־ששה פועלים ערבים מן הכפר סוברין שנים־שלשה יהודים בשעת עבודתם בכרמים של בת־שלמה. המוכים נפצעו והובאו לבית החולים בזכרון־יעקב. המכים ברחו והממשלה עמלה לתפוש אותם ולהענישם. באותו גליון מסופר כי המורים בז״י קבעו שתי שעות לשעורי־ערב ללמד עברית ולדרוש עברית בשביל הצעירים והפועלים. בימים אלה נסו אלמונים לשלוח ידם בגניבה — אבל שבו ריקם.

ה״חבצלת״, מיום כ״ט אלול

תרנ״ה 1895 , מודיע בין השאר מזכרון־יעקב, כי סגן הפקיד

הא׳ האדון

פארב כבר יצא לפתח־תקוה למשרתו החדשה שם, בתור מנהל המושבה. ורעיתו הגברת מטילדה נתמנתה מפקחת ראשית על המורים. כבוד גדול עשו לו בני המושבה בצאתו וביום השבת דרש להם מעניני דיומא.

״המגיד״, מיום

כ״ז כל זאת

שבט

תרנ״ה 1895

מודיע על הנסיון שנעשה במושבה זכרון—