במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסכות; לכן יסדנו חברה בשם ״עולי רגל״ במושבתנו ״זכרון־יעקב״. —

א)

בכל

רגל ורגל יעלו מאתנו לא פחות משנים אל עיר קדשנו ״ירושלים״ ללכת אל כותל מערבי להתפלל שם ולבקש רחמים בעדנו.

ב)

על כל

אחד מהחברה לתת שלושה גרוש בכל חודש ביד איש אחד מהחברה, אשר יבחרו בו. ומהכסף הזה ינתן לכל אחד מהעולים חמשים פראנק להוצאות הדרך.

ג)

ועל זה

הסדר תתנהג החברה: ארבעה שבועות לפני החג ימנה הכסף הנאסף, לדעת את מספר אנשים, אשר יוכלו להשלח בזה הרגל, ואז יפילו גורל: ואלה, אשר יעלה עליהם הגורל לעלות בזה החג, לא יבואו עוד בגורל אחר עד שיצא הגורל לכולם עד מלאת שבע שנים, ואחרי כן יתחילו עוד הפעם בגורלות וכן יעשה בכל שנה לפני כל רגל ורגל.

ד)

כל אחד

מאתנו לא יזכה לבוא בגורל עד אם שלם את כל כסף החדשי. שלם האחד וחדל, טרם זכה לעלות, כספו אבד.

ה)

כל איש

אשר עלה עליו הגורל לעלות, והיה ביום נסעו ינתן לו החמשים פראנק, ויחתום ידו בספר החתום אשר לא יחדל מלשלם כסף החדשי עד שיצא הגורל לכולמו.

ו)

האיש

אשר יעלה עליו הגורל לעלות ירושלימה, ועתותיו לא יתנו לו לעלות בזה החג, לא יוכל לשלוח אחר על מקומו אף מקרב אחי אגודתנו; אולם זכותו לא אבד ויבוא בגורל אחר אשר יפילו לפני חג השני הבא עלינו לטובה, ובזה החג ימלא מקומו אחד מהחברה אשר יעלה עליו הגורל מחדש לעלות.

ז)

ואם

חפץ יחפוץ אחד להסתפח באגודתנו בתוך שבע השנים להיות כאחד מאתנו, ישלם סכום כסף חדש מיום החל שבע השנים עד היום ההוא ויחתום ידו בספר הברית הזה בתוך אחיו לקיים ככל הכתוב בו, ואז יבוא בגורל.

ח)

ואם

אחד מאתנו יעזוב את מקומו והלך למקום אחר לעיר אחרת, ולא חדל מלשלם כסף חדשו לא אבד זכותו ובא בגורל; והיה כעלות עליו הגורל לעלות ינתן לו החמשים פראנק, והוא יתן ערבון בידנו אשר לא יחדל מלשלם כסף החדש עד שיצא הגורל לכלמו.

ט)

אין

ביד כל אחד מאתנו למסור זכותו לאחר זולתו אשר לא יאות לנו.

י)

ואם

אחד מאתנו ימות חלילה והיה לו בן עשרים שנה ומעלה וירש זכות אביו. ואם לא יחפוץ בנו לקחת חלק באגודתנו, אין לו ולנו דין ודברים.

יא)

הכסף

אשר ינדר על אגודתנו ״עולי רגלים״ ינתן ביד העולים, והמה ידרו את הכסף הזה לנדרים ולנדבות שונות בעיר קדשנו ירושלים

ת״ו״ת״ב״ב תבנה ותכונן במהרה בימינו

אמן.