לעשות פרוגרם חדש להרבות שעות הלמוד העברי, וגם המדעים אשר למדו עד עתה בצרפתית, ילמדו מהיום והלאה בעברית, וע״ז יודוהו כל אוהבי שפתנו. כבוד הרב רפפורט ארש לו את העלמה הנכבדה מרים לקסר, ונאמר לו בסמן טוב ובמזל טוב״.

ומיום כ״ד אדר

תרנ״ח 1898 : ״זכרון־יעקב. הביאו כמאה אלף זמורה מגפני אמריקה, מהמינים היותר טובים. וכעשר למאה יטעו את הגפנים האלה כמו שהן והנשארות מרכיבים עליהן לפני הנטיעה גפני צרפת ונוטעים אותן במשתלה. ובשנה הבאה יעקרו את הגפנים החולות ויטעו אלה על מקומן. ובדבר הזה עוסקים בשקידה ובזריזות רבה, וכל המלאכה עשויה בידי בני האכרים בחריצות גדולה״.

ומיום י״ח אייר

תרנ״ח 1898 : ״זכרון יעקב, י״א אייר

תרנ״ח 1898 . אמץ־לב, עבודה, תקוה! — זה הוא סמל החגיגה שהיתה פה ביום

א׳ אדון

ט׳ אייר, אשר עליה אני בא לדבר בזה בפרוטרוט. ביום הששי

ד׳ אלוהים

אייר גמרו את עבודת ההרכבה האנגלית בעד המשתלה הגדולה שהכינו פה בזכרון־יעקב בשנה זו כנסיון הראשון לגדל גפנים מורכבות לפני הנטיעה, אשר גזען בארץ איתן ממיני הגפנים הפראיות והבריאות, העומדות בפני כל המחלות כמעט היותר מסוכנות ויונקתן פוריה מאלה מיני הגפנים שמיץ ענביהם דרוש לרוב בארץ. השטה הזאת במעשה הרכבה הנקראת ״הרכבה אנגלית״, אמנם לא חדשה היא באירופה, אך פה בארץ חדשה היתה וראשונה כעת בזכרון־יעקב. מה נעים היה לראות את בית החרושת העברי הזה! ומה נפלא היה עוד יותר לראות באיזה כשרון, קנאה ורצינות עבדו בזה בנינו הגדולים עם הקטנים ביותר לערך גם בני י״ד שנה! בימים האחרונים ראו כי ההרכבות כבר נקלטו וכבר נראו במשתלה כמעט כל השורות כחרוזים ירוקים. — והחליטו פה אחד לחוג ביום

א׳ אדון , ט׳ אייר — חג גמר העבודה. וביום ההוא נקבצו באו כל הפקידים עם כל העובדים לבית החרושת אשר פארוהו ברוב הדר, בציצים ופרחים לרוב ודגלים שונים עותומנים ובדגל אחד גדול בתמונת מגן־דוד, אשר בתוך נכתב השיר ״מעשה מרכבה״ שחבר לזה בר־נש (נח שפירא. המעתיק.) ובשש קצוותיו הסמל ״אמץ־לב, עבודה, תקוה״. לפני המשתה פתחו העובדים בשיר שחבר לענין המנגן מר ח. מילמן וישירו עוד שירי ציון אחדים הנוגעים לענינא דיומא ואח״כ החלו נאומים: החובש הנכבד מר א. שטרן, פתח תחלה את נאומו ״על שלשה דברים העולם עומד״ וידבר בשבח העבודה ובקיום לאומנו, יחד עם התורה והמדות, נאום קצר אבל צח וישר. אחריו נשא הכורם הראשי מר רוזנהק מדברותיו על העבודה בכלל ועל טיב העבודה שגרמה לחג וחריצות העובדים, ויביע את רצונו ותקותו שעבודתנו תהיה לברכה. ואח״כ נאמו עוד נאומים אחדים מעין זה וישאו כוסות ברכה לחיי הנדיב ופקידיו, לחיי כל

חו״צ חובבי ציון

ותומכי הישוב, לחיי העובדים בהרכבה בפרט ולחיי כל האכרים והפועלים העובדים על הררי ציון, לחיי עמנו ושפתנו, וייטיבו את לבם במאכל ובמשתה. כתום כל המשתה עמדו במחנה כחצי גורן עגולה ונושאי הדגלים בראש וירשמו את התמונה בכתב־אור