top of page

זכרון יעקב - א׳ סמסונוב, תש״ב – עמ׳ 258
25
פרק:
שאנו דורשים את תשלום מחיר הענבים שמסרנו ליקב,
לא בתורת תמיכה אלא למחיתנו . בנוגע לעזרה התכופה שהפקידות ממאנת לתת לנו, הרי מובן מאליו שעי״ז תתעכב העבודה, והאחריות תחול על הפקידות לבדה״.
רוזנהק פרסם מודעה ובה הזמין את האכרים לבוא למשרדו לקבל את הקרדיטים הדרושים לעבודת הכרמים. האכרים ענו למר רוזנהק, שמאחר שבחרו בועד עליו לפנות אליו, ולו, לועד, ימסור את הקרדיטים. מאין ברירה, שלח רוזנהק לקרוא לועד והראה להם את רשימת הקרדיטים. שוב נקראה אספה כללית והועד מסר את רשימת הקרדיטים, בצירוף הודעה מטעם הפקידות שאין האכרים אלא פועלים פשוטים, שעליהם להשלים מתכונת של עבודה בכל יום ולקבל שכר של שני פראנק ליום לפרנסתם. האכרים סרבו לקבל את הקרדיטים בתנאים כאלה והחזירום לפקידות.
תקיפותם של האכרים עוררה את חמתם של שטרקמט ורוזנהק, עד שלא נמנעו מהשתמש גם בדרכי־כפיה. הם פטרו את בני האכרים שעבדו בחבתנות, עכבו את תשלום דמי הענבים וגם כסף תמיכה לא חלקו. הם הודיעו, כי הרעב יכריח את האכרים לקבל את דרישתם, ולוא תהא זו גזרה. הועד פנה ותבע מאת הפקידות לשלם לאכרים את מחיר הענבים שספקו ליקב בשנה זו. שטרקמט מאן לשמוע. אולם עד מהרה הכיר לדעת, כי האכרים עומדים כולם כאיש אחד, ומהחלטתם לא ישובו, ולגזרת הפקידות לא יכנעו, ואפילו יגועו ברעב היה לא יהיו לשכירי־יום.
בשנת 1900 פרסמה
יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA)
דו״ח האומר: ״המושבות שתחת חסותו של הברון עברו תחת הנהלתנו מיום 1 ינואר 1900. מפני ההפסדים הגדולים הנגרמים בעסק המושבות, על ידי ההוצאות המרובות, שלא לפי מספר העובדים, ראינו צורך להביא שינויים עיקריים. תכנית הריפורמה שעובדה על ידינו מובעת בסעיפים הבאים:
1) צמצום הפקידים ע״י הפחתת הפרסונל.
2) הפחתה, או בשעת הצורך גם בטול ההוצאות, שאין עמן בטחון מוחלט של תועלת. למסור לאכרים את שרות הקהלה שיפקחו בעצמם על עניני העדה.
3) הפחתת הוצאות המטעים והוצאות התוצרת בכלל.
4) לשקוד על התפתחות המכירה.
5) לחדש ענפי משק המבטיחים הכנסה ולשקוד על התפתחותם.
6) לרכוש אדמה לפלחה״.
ואולם מה רב המרחק בין תכנית כתובה על הניר ובין המציאות למעשה!
״במרץ נגשנו לעבודתנו ובלב מלא תקוה, כי השם יהיה בעוזרינו וצדקתנו תצא לאור״ — רושם ביומנו ירחמיאל הלפרין. וגם הועד לא ישב בחבוק־ידים. בראותו כי עברו שלשה חדשים והאכרים לא קבלו את מחיר ענביהם ולא את

bottom of page
