יוכל לעמוד על רגליו ולא יהיה זקוק לתמיכה — מן ההכרח לספק לו משק שלם: קרקע לזריעה, בהמות עבודה וכו׳. אבל שאלת השאלות היתה: קרקע מאין? אך הנה נודע דבר משא ומתן בין הפקידות ובין איש עתיר נכסים אחד, חג׳ אמין שמו, בעל קרקעות בכפר בורג׳, הנמצא מהלך שעה אחת מהמושבה דרומה, על קנית חלקה בת חמשת אלפים וחמש מאות דונמים. ועל קרקעות בורג׳ מספרים נפלאות: מישורים נרחבים ונאים והאדמה יפה למזרע קיץ וחורף, אבל גם קרקע זו לא הספיקה אלא ל-28 אכרים. והנה לא עברה מחצית שנה מאז קנית בורג׳ ושמועה חדשה פשטה במושבה על דבר קניה גדולה שניה, של אדמת הכפר מראח, אף הוא מהלך שעה מן המושבה, מזרחית־דרומית. אדמת מראח, כ־5000 דונם, נקנתה מאת נוצרי עשיר מחיפה, פואד סעד שמו. אדמה זו חולקה בין האכרים שלא זכו לקבל מאדמות בורג׳. מאדמת מראח ספקו גם את דרישת אכרי בת־שלמה ומאיר־שפיה.

מאחר שספקו עכשיו לכל האכרים אדמה במדה מספקת למזרע, מלבד הכרמים, קבל כל אכר זוג שוורים לעבודה, שתי פרות חולבות, סוס וכלי עבודה. האכרים התחילו לעבוד איש איש את חלקו ואת נחלתו והוציאו לחמם בשמחה, שבעי רצון ונחת. עם מפנה מכריע זה פסקה התמיכה לחלוטין.

אמנם פקידות

יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA)

לא לגמרי נוצחה. הסערה שהטילה פקידות זו עקרה מן המושבה כעשרים משפחות. מעתה מונה זכרון־יעקב פחות מששים אכרים.

ה״השקפה״ בגליון 47 מאיר כמה פרטים למצב המושבה אז. ״לפני ארבע שנים היו במושבה זו מאה ושש־עשרה משפחות. עתה אין בה אלא שלש ושבעים. אדמת בורג׳ שנקנתה מקרוב ושטחה כחמש מאות ושלשה וארבעים הקטאר, תתן היכולת ליישב עליה שמונה ועשרים משפחה. האסיף היה יותר טוב מבשנה הקודמת. פרי הגפנים הביא 34,787 פראנק. הגפנים הישנות שלקו בתולעת נחרבו כלן והגפנים האמריקניות שנטען במקומן יתנו פרי בשנה הבאה. תפוחי הזהב הביאו אלף פראנק. והשקדים אלף ושש מאות וששים. גם הזיתים נותנים תקוה טובה. גדול הטבק עלה יפה מאד, מפני שיש פה אדמה הראויה לכך. מושבה זו שמעמדה היה כל כך מעיק במשך שנים אחדות, כנראה מתחילה לצאת ממעמד המשבר. ויש תקוה כי האכרים על ידי הכנסותיהם יעמדו במהרה ברשות עצמם, ובעוד שנים מעטות יתחילו לפרוע את חובותיהם. היקב בזכרון־יעקב קבל 778,300 קילוגרם ענבים בשנה העברה, שנתנו 4879 הקטוליטר יין משובח. המכירה בזמן האחרון היתה בתנאים טובים. כמעט כל היין הוא יין לבן. הקירור על ידי קרח אינו נהוג עוד ומקררים עתה רק על ידי זרם של מים קרים ועל ידי כן נתמעטו ההוצאות במדה מסוימת. עוד תקון טוב עשינו, ששמנו את טנטורה לנמל לשלוח משם היין. ההובלה יותר זולה וההשגחה יותר נוחה״.

ביום 20 לחדש נובמבר 1902 חתמו האכרים על תעודותיה של הפקידות אחרי שדרשו להוסיף סעיף מיוחד, כי היק״א תנהג עמהם כעם יתר המושבות, ללא שום הפליה.