בשנת 1904 הוסיפה

יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA)

סכום כסף לשם שכלול המשק, כגון פרדה לכל אכר, מחרשה אירופית, מחרשת ביסוק, חלק במכונת קציר, חלק במגוב ומגרפה, וכו׳, כל אלה הוסיפו על התקציב סך 730 פרנק. ושנה לאחר כך, ב-1906, עשתה

יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA)

נסיון של גידול כבשים — ועל חוב האכרים נוסף סך 212 פרנק לאיש.

בסופו של חשבון נמצא, כי עם הסכומים שקצבה

יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA)

לכל אכר בשביל שכלול המשק, וכן בשביל מטעי כרם הגפנים, השקדים, הזיתים והתות, ודמי האדמה הנוספת בבורג׳ (או במראח) בחשבון של 30 פרנק לכל דונם, האורוה בבורג׳ (או במראח) וכן הבית, האורוה והמחסן במושבה (אחרי ויתורים קלים שעשתה החברה) — הגיע התקציב לסך 13.200 פרנק, על זה תוספת רבית 7.665 פרנק, וביחד עלה חובו של כל אכר, כמעט שוה בשוה, לסך 20.865 פרנק.

מעתה יודע כל אכר מה שלו ומה אינו שלו, וכן יודע הוא כמה גדול חובו, שעליו לשלמו קמעא קמעא — והעיקר — שמעכשיו חפשי הוא לעשות בתוך שלו כרצונו.

*

בינתים נזדמנה לקצת אכרים שליחות גדולה וחשובה. זה כמה שנים עברו מאז נקנתה אדמת עתלית, אלא שעדיין אין אדמה זו מובטחת בידם. גם השלטונות התורכים עינם צרה והם מעלים ממטמונים חוק מיושן ובלה בשם ״מחלול״, שפירושו: אם אדמה אינה נעבדת שתי שנים רצופות — מפקיעה אותה הממשלה מידי בעליה. עד היכן הגיעה דאגתו של השלטון לאדמת הארץ!... והשכנים, בני הכפר טירה, תובעים זכויות של אריסות ומתנכלים לנשל את הבעלים החדשים ומתאנים להם ומאיימים, ״כי כל יהודי אשר יעיז לעלות על אדמת עתלית — דמו בראשו״...

בבוקר יום אחד שלח שטרקמט והזמין את כל האכרים לבית הכנסת. שטרקמט הסביר להם, כי הגיע מכתב מן הוואלי של בירות, ובו הוא מודיע, כי מן ההכרח לעלות ולאחוז באדמת עתלית, כל עוד הוא נמצא פה, הואיל והשכנים רוגנים ומתאנים, והוא נקרא לקושטא, ואם יצא מכאן — שוב אין הוא אחראי למסירת האדמה.

ובכן — מתבקשים עשרה אכרים, שיהיו מוכנים ומזומנים לעלות על אדמת עתלית, לחרוש ולזרוע ולקבוע חזקתם בה.

העשרה באו. מזכרון־יעקב:

קלמן אהרנסון, טוביה קרופיק, יעקב רוזנשטין, ישראל לרנר, אברהם דוידסקו, אביגדור אפלבום ומתתיהו שורצמן. משפיה: יוסף זימנבודה ודוד כהן . ומבת-שלמה:

יהושע הירשנזון . ופעמים יוצאים לעתלית גם אכרים אחרים:

שמואל זאב ברונשטין, משה אברמוביץ, אברהם ברקוביץ ובנימין בלומנפלד .

כדי להבטיח את עשרת האכרים שלא תאונה להם רעה, התחכם שטרקמט