top of page

זכרון יעקב - א׳ סמסונוב, תש״ב – עמ׳ 305
29
פרק:
ותבקש ממנה לקנות עוד אדמה בשביל זכרון־יעקב מכספי האואנסים. וכשיגיע הזמן ויהיה הכרח לעקור את הכרמים, יהיה לאכרים רכוש של חצי משק. באספה הכללית של האכרים הביע הרוב המכריע את דעתו נגד השותפות עם
ראשל״צ ראשון לציון
ותמך בהצעה על דבר קניית קרקע נוספת״.
הדברים ארוכים ויגעים.
יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA)
דרשה, כתנאי מוקדם למסירת היקב, יסוד שותפות בין יקבי זכרון־יעקב וראשון־לציון. ואילו אכרי זכרון־יעקב, אנשים מתונים מטבעם ונזהרים מפסיעות גסות, לא היו נוטים להכניס ראשם בעסק של שותפות שהצלחתו אינה מובטחת כלל וכלל.
ירחמיאל הלפרין מספר:
״בי״ז טבת
תרס״ו 1906
14 לחודש ינואר 1906 יצאה קומיסיה לראשל״צ לקבל את היקב מאת הברון. האכרים התנגדו לאחוד עם
רשל״צ ראשון לציון , ואולם היק״א הכריחה אותנו להתאחד עמהם. ובאין ברירה יצאה המשלחת לרשל״צ. ימים אחדים שהתה שם וחזרה ריקם. בכ״ח שבט, 23 פברואר 1906 באו אלינו
הא׳ האדון
פרנק וגלוסקין בעניני היקב. מובן, שלא יכולנו להסכים לתנאיהם ולהכנע לרשל״צ. שני האורחים עזבו את המושבה. בחודש אפריל הובאו לחיפה מכונת הקרח וכל כלי העבודה של היקב. המעשה הזה עשה רושם עגום על כל בני המושבה, כי ראו בזה הרס לבית־החרושת הגדול שיסד הברון לתעשיית היין במושבה. ב־20 לחודש מאי 1906 נשלח ציר לפריס בעניני היקב, ושמו
ישראל יהודה נידרמן , עפ״י דרישת פריס. הציר שלנו שהה בפריז שבועות אחדים ובחודש יוני חזר אל המושבה גם הוא ללא שום החלטה ורק הודיע לנו על מצב העניינים. ב־20 לחודש יולי יצאו שוב שליחים לרשל״צ ובידם יפוי־כוח לגמור בדבר היקב. השליחים שהו ימים אחדים וחזרו ובידם החוזה שנעשה בין אכרי זכרון־יעקב וראשון־לציון —
הוכרחנו לחתום
על כל התנאים שדרשו מאתנו אנשי רשל״צ״.
מסירת היקב לאגודת הכורמים נעשתה בטכס חגיגי. ז. גלוסקין מספר, ששטרקמט הזמינו לסעודת צהרים במלון גרף. בבואו לשם מצא מסובים לשולחן את שטרקמט, כל פקידי
יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA) , ד״ר ויץ, וכל בני משפחתם. רק ״בעל־הדברים״ עצמו נעדר:
האכרים . על כר רקום הגישה בתו של ד״ר ויץ את מפתח היקב לז. גלוסקין. בסוף הסעודה שאל גלוסקין את שטרקמט, מפני מה לא הזמין את ״המחותנים״ העקריים, את האכרים? — שתיקה יפה. אין מסיחין בסעודה.
נחתם חוזה לזמן של חמש שנים לנסיון. נתמנה מנהל לעסק ונבחרה מועצה מקרב כורמי המושבות. שני היקבים עברו לרשותה של ״אגודת הכורמים המשותפת״, כשמה עד היום.
*
ואלה מעט מן התקנות שתקנו הכורמים המאוחדים באספתם הכללית מיום ו׳ שבט
תרס״ו 1906 . אנו נותנים אותן בנוסח המחודש שנערך ביום י״ד טבת
תרס״ח 1908 :

bottom of page
