עבודה ביום, שמירה בלילה, או לינה באורוה עם בהמות העבודה, בתוך אוכלוסיה חרוצה של פרעושים ופשפשים, עובדים ויגעים, שומרים בעין פקוחה, זורעים וקוצרים, וברוכה האדמה, אם טובה ומיטיבה, העונה את עובדיה, הנותנת לחם לאכול, ואם גם לחם דמעה לפעמים.

בבורג׳ היה מעשה וקבעו שומרים עברים תחת השומרים הערבים, שאי־אפשר היה לסמוך עליהם עוד. אחד מאלה היה

משה טייך . בקיץ

תרע״ג 1913

בעמדו על משמרתו, השתעשע באקדח שבידו, וכדור שנפלט ממנו פגע בו בעצמו והאיש נפל חלל, לשברון לב חבריו.

קשים עוד יותר החיים במראח. אחד הצעירים,

אברהם וכסלר , מספר: ״— — במקום הורינו שהיו חוזרים למשפחותיהם ליום השבת — הוצרכנו אנו לשבת במראח כדי לשמור על הרכוש, על הכלים והמכשירים, על הזרעים או על הגרנות. תפקיד זה שנפל בחלקנו לא מן הקלים היה. גדולה היתה הסכנה ורבה האחריות. והקדחת עושה את שלה, והעינים בחזקת סכנה תמיד מפני הגרענת. ואולם חיינו המשותפים, חברותנו, הסעודה בצבור, מקרבות אותנו זה לזה לאחוה ולרעות. אחד מבינינו, חברנו

מנשה ברונשטין , קרא מתוך התעלות נפש: ״נסע ונסע למראח, נגן ונשמור על רכושנו ואת עמל אבותינו לא נפקיר... הם מזקינים והולכים, ומי יעשה את עבודתם הקדושה אם לא אנו״. אכן, בית־ספר לעמל ולהסתגפות היה לנו מראח״.

האכר זורע בדמעה וקוצר ברנה, אוסף את גרנו, דש וזורה בשמחה, עד — עד אשר יבוא קבלן המעשר, ומעמל ישרים, יגיע לא־לו, ימלא אסמיו. רבו תעלוליו של הקבלן ויד האכר קצרה מהועיל.

יהודה קרניאל , אחד מן הצעירים, שעשה במראח מאז יצא מבית־הספר, מספר:

״מנהג היה בימים ההם, שהממשלה החכירה את מס העשור לאפנדים ערבים והללו הכבידו את ידם על הישובים החקלאים, כי ניתנה להם שליטה בלי מצרים על האכר ושדהו וגרנו ורכושו וכל אשר לו. חוכרי מס העשור היו מפקידים ממונים מיוחדים לשמור על הגרנות, והללו היו פוקחים עיניהם כל הימים לבל יעיז האכר להכניס גרגר אחד של תבואה לביתו או אפילו לבל תעיז בהמת האכר ללחך מן הגדיש. בערב, ככלות העבודה, היה הממונה טובע חותם גדול של עץ על ערמת התבואה מכל צדדיה — ובבוקר היה בודק שוב בשבע עינים אם איש לא נגע בתבואה. שנה אחת הוחכר מס העשור של מראח לאפנדי אחד מן הכפר בקעה־אל־גרבייה. אפנדי זה היה בעל השפעה גדולה בכל הסביבה וחבה יתרה היתה נודעת ממנו לבקשישים. תחת ידו היתה כנופית מרצחים שקיימה כל מוצא פיו. הכנופיה החלה לבקר לעתים קרובות במראח ובכל פעם היו בפי אנשיה דרישות חדשות מתוך איומים בשם האפנדי. כשלא מילאו האכרים את הדרישות