top of page

זכרון יעקב - א׳ סמסונוב, תש״ב – עמ׳ 324
31
פרק:
הוא מעורב, כלומר מורכב מפלחות (עבודת אדמה פשוטה) ומנטיעות. לכל אכר יש כרם, שקדים, זיתים ואדמת זריעה. החלקות של האכרים אינן שוות. יש בעל 40-30 הקטאר ויש בעל 12-10 הקטאר. בזכרון גופא מעטה אדמת הזריעה, כי ברובה היא אדמת הרים וטרשים שלא תצלח לפלחות, והיא נטועה כרמי גפן, כרמי זית וחורשות שקדים. רוב הקרקעות של אכרי זכרון נמצאות מחוץ לגבולי המושבה, במרחק 2-1 שעות, כבורג׳ ומראח. — — אף הפקידות של
יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA)
ראתה כי אין כל אפשרות שהאכרים יוכלו להתקיים מכרמיהם בלבד, ולכן קנתה את שני הכפרים הנזכרים, בורג׳ ומראח וחלקה בין האכרים. כל אכר קבל מחמשה־עשר ועד עשרים וחמשה הקטאר אדמת זריעה. — — הנשארים ואלה שכבר הספיקו לשוב, התמכרו כולם לעבודה, ולכבודם צריך להגיד, שפועלים חרוצים ומצוינים כאלה יקר למצוא בין בני האכרים שבשאר המושבות. — — אך בכל זאת התקדמה זכרון הרבה במצבה החמרי. כל ההוצאות על המוסדות והצרכים הצבוריים, כגון הרופא, החובש, המיילדת, בית המרקחת, השמירה, הספקת המים, תיקון הדרכים — חוץ מבית הספר ובית החולים המתכלכלים על חשבון הפקידות — נלקחות מכיס המושבה בלי עזרה צדדית. המפעל היותר חשוב, העושה כבוד לזכרון והמראה יחד עם זה על התפתחותה והתקדמותה החמרית — זהו הכביש בדרך לחיפה, שעשתה המושבה על חשבון עצמה; הכביש הזה עלה בשנים עשר אלף פראנק. כל הענינים הפנימיים של המושבה מסורים לועד הנבחר ע״י האכרים. ועד המושבה מפקח על הענינים
הכלליים
הנוגעים לכל התושבים (כמו הרופא, בית המרקחת, הדואר, תיקון הדרכים, סכסוכים ודיני־דברים שבין איש לרעהו, וכדומה) עניני משק הכפר המיוחדים, מסורים לועדים שונים (ועד בורג׳, ועד מראח, ועד הכורמים). — — ולכן, כשהתחילו הצעירים לפני שתים שלוש שנים לבוא לזכרון — קבלו אותם האכרים
בספ״י בסבר פנים יפות
ונתנו להם עבודה. בזמן קצר הגיע מספר הפועלים העברים לששים איש. מספרם היה בודאי מתרבה, אלמלא קרה בינתיים הסכסוך הידוע בין ועד המושבה ובין המכונן של הטחנה, שלרגלי סבות שונות נהפך לסכסוך בין האכרים והפועלים. הרבה פועלים עזבו את המושבה ועכשיו נמצאים בזכרון כשלושים פועלים קרקעיים (מלבד זה יש פה עוד כשלושים פועלים שונים). — — כדי להקל עד כמה שאפשר את תנאי חייהם הסתדרו ויבחרו ועד פועלים. מטרת ההסתדרות היא להמציא עבודה, לסדר את העבודה, ליסד מוסדות סיפוק שונים, כגון מטבח, מאפיה, וכדומה. ואמנם בעזרת הסתדרותם עזרו במידה ידועה להיטיב את מצב חייהם. כך, למשל, משתדל ועד הפועלים תמיד למצוא עבודה. גם האכרים מתחשבים את הועד, בתור בא־כוח הפועלים, וכל מי שצריך לפועל פונה אליו. אחד הצרכים היותר נחוצים בשביל השבחת חיי הפועלים זהו — מטבח. והרבה פעמים השתדלו כבר הפועלים ליסדהו ולא עלה בידם לבסס אותו שיוכל להתקיים בלי הפסק, מפני שאין לפועלים מקום קבע.

bottom of page
