והיא אם הלשכות במושבות, ומספרה 689 למנין הלשכות של בני ברית בעולם בימים ההם. ונקראה על שמו של הנשיא הגדול של אגודת ״בני־ברית״ העולמית אדולף קראוז. מספר האחים בזמן יסוד הלשכה היה 26. מהם ארבעה מחדרה ושנים ממאיר־שפיה. בישיבה הראשונה, שבה נוסדה הלשכה, נבחרו למשך השנה ניסן

תרע״א 1911 ־ניסן

תרע״ב 1912 : זכריה שפירא — נשיא; אהרן אהרנסון – סגן נשיא; י. דב קרלין — מזכיר ; זידה גולדשטין — סוכן; ישראל לרנר – מזכיר הסוכן; חיים ציפרין — מפקח; אפרים רוזנפלד — שומר. מניסן

תרע״ב 1912

עד ניסן

תרע״ג 1913

כהן במשרת הנשיא אהרן אהרנסון; מניסן

תרע״ג 1913

עד ניסן

תרע״ד 1914

כהן במשרת נשיא ד״ר הלל יפה. ובבחירות של ניסן

תרע״ד 1914

נבחר שוב זכריה שפירא לנשיא הלשכה. בתמוז

תרע״ד 1914 , עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נפסקו פעולות הלשכה. הישיבה האחרונה באותה שנה נתקיימה בכ׳ תמוז, שבה נערכה אזכרה למנהיג המנוח ד״ר תיאודור הרצל ז״ל.

לועד המושבה נבחרו בשנת 1911

הא׳ האדון :

ישראל יהודה נידרמן, אלתר גולדשטיין, יעקב ליבוביץ, אלתר אלברט, אביגדור אפלבום, זיידע גולדשטין, ובנימין בלומנפלד .

כולם מן הבנים והאכרים הצעירים.

ביום י׳ אדר

תרע״א 1911 , 10 במרץ 1911, הגיעה למושבה שיירה של סופרי ה״היינט״ מורשה ובראשם הסופר דוד פרישמן. הם נתקבלו ברוב עם וגם תזמורת המושבה נגנה לכבודם.

ביום

ה׳ השם, או האדון

ח״מ חתום מטה

סוכות

תרע״ב 1912 , 11 אוקטובר 1911, הוטל הסגר על המושבה ע״י ד״ר יפה. וביום 15 אוקטובר 1911 הגיע למושבה אחד־העם ועמו מרדכי בן הלל הכהן. ההסגר, לפי מה שמספר זה האחרון בספרו ״עולמי״, מנע מהם את הכניסה למושבה. אף על פי כן, הוכנסו לזכרון־יעקב והתאכסנו בבנין בית־החולים, שנראה בעיניו אז, לפי דבריו, כ״ארמון״ מפואר... והוא מודה על קבלת־הפנים היפה שערכו להם הועד ואנשי המושבה. נאמן עלינו יומנו של ירחמיאל הלפרין הכותב: ״הם בקרו בגן המושבה ונאמו נאומים יפים ושהו בקרב האכרים עד שעה מאוחרת בלילה״. אחד־העם התפעל הרבה למראה התפתחותה של המושבה והשינוי העצום שמצא בה. הפעם מצא את האכרים איש איש על אדמתו, תחת גפנו ותאנתו, נהנים מעצמאות משקם, מאושרים ושמחים בחלקם. הוא ציין זאת בשמחה גם בשיחותיו עם האכרים.

ביום 6 לחודש נובמבר 1911 הוסר ההסגר.

ביום

ח׳ חברה

כסלו

תרע״ב 1912 , 28 נובמבר 1911, נקראו צעירי המושבה לעבודת הצבא הטורקי. עוד קודם לכן התנדב ראשון לצבא הטורקי

נחמן קרניאל , שעבד זמן מה בירושלים, ואח״כ הועבר לגליפולי ושרת שם כשלוש שנים. נענו לקריאה ששה צעירים, והם:

יצחק הלפרין ויעקב שוורץ , — נסתחפו