לה ולתת כוון חדש לכל שיטת ההתישבות; אבל תעודה אחרת יעד

ה׳ השם, או האדון

לאהרן . בימים ההם התידד

אהרן

עם ד״ר סוסקין ועם המהנדס טרידל, ושלשתם יסדו משרד לחקירת הארץ והתפתחותה. כל השלשה היו מחוסרי אמצעים, אבל עשירי המרץ. המשרד נתן דחיפה נוספת

לאהרן

להמשיך בנסיעותיו וחקירותיו, וששת השנים 1900-1906 שמשו כשנות למוד שקדני

לאהרן , בתוך אוניברסיטה מיוחדת במינה: אדמתה וטבעה של ארצנו. כפי שראינו גילה

אהרן

את חטת הבר ב־1906. ביומנו הוא רושם בתאריך 18 ליוני 1906: ״היום, בכרם בראש פנה, מצאתי את חטת הבר״. — — ידידיו הפרופסורים שוינפורט, אשרסון, וורבורג, פרסמו ברבים בשורת חטת הבר, ושמו של אהרן נודע בין חכמי המדע בכל העולם. מכל קצוי תבל התחילו מגיעים אליו מכתבים מכילים שאלות והצעות, אשר המריצוהו להתעמק בלמודים ובמחקר. ביתו, בחצר הוריו, נהפך לאט לאט לספריה, אוסף צמחים, מוזיאום. בשובו מנסיעותיו היה מסדר את הצמחים, האחפרים, מיני האדמה למקומותיהם. משכים קום, מאחר לעבוד לאור מנורת הנפט; וכל בני ביתו נמשכים בעול עבודתו. לאחותו

שרה

בת החמש־עשרה הוא מוסר את התחנה המטאורולוגית לרשום בדיקנות את התצפיות הרבות שמתחילות בשש בבוקר בימי חורף כבימי קיץ. אחותו

רבקה , והיא אז בת שלוש־עשרה, מתחילה לכהן בתור שומרת אוסף הצמחים. והילדה הרכה, חניכת אסכולת בית

אהרנסון , נהיית לאט לאט לאותה שומרת האוסף, אשר בזכות מסירותה הכבירה נחשב כיום בין אספי-הצמחים החשובים במזרח הקרוב. — — בפקודת השולטן

עבד אל־חמיד

נוסע

אהרן

בחברת הפרופסור

בלנקהורן

ומר אהרני לסביבות ים המלח. שלשתם נקראים אחרי כן לקושטא, למסור דין וחשבון מחקירותיהם. הם מתגוררים באילדיז קיוסק, ארמון השולטן,

ולאהרן

נתנת היכולת לחדור עוד יותר לחיי התורכים ולמסתרי ממשלתם״...

*

ביום

כ״ז כל זאת

כסלו

תרס״ז 1907

נתפרסם ב״השקפה״ מכתבן של שתי נערות מזכרון־יעקב, אחיותיו של אהרן אהרנסון —

רבקה ושרה . חן הילדות הנסוך על מכתב זה מדבר בעדו:

״— — אחינו הגדול, איננו יודעות אף פעם לנסיעותיו הרבות אל כל פנות ארצנו הנחמדה, אלא גם לטיוליו סביב הבית, מבלי שישוב עמוס בצמחים שונים, אבנים, מתכיות וכו׳. והוא שומר עליהם כעל פנינים, רושם על פתקה יפה מקום מוצאו של כל דבר ודבר, קורא לו בשם אשר לפעמים יצלצל צלצול כל כך מוזר לאזנינו, וכמעט שיכולים להגיד כי מגפף ומלטף הוא אותם, אל נכון אוהב הוא את חברתם, עונג גדול הוא לו לשבת בתוכם, לקרוא אודותם וכו׳. ומעט מעט דבקה גם בנו מחלתו זו. התחלנו להביא לו גם אנו מטיולינו חפצים מחפצים שונים, והוא התל בנו בראשונה, ולאט לאט התחיל רושם גם בעבורנו על פתקאות, מחביא