״תחנה לנסיונות חקלאיים בעטלית!... מי לא שמע על אודותיה? את כל ידיעותיו, את מרצו, את אהבתו העזה לאדמה, הכניס אהרן ליצירתו זאת. את חזונו, חזון עולם, אשר ישוב לחיים טבעיים, בחיק האדמה, שאף להגשים. מיום הוסד התחנה ב־1910 עד 1914, כאשר פרצה המלחמה, הספיק

אהרן , למרות הזמן הקצר הזה, לעשות נסיונות חשובים ולציין בקוים גדולים את הדרך לעתיד. בכרם לנסיונות שלו נטע כשלוש מאות מיני גפנים... ענבים אשר יקדימו או יאחרו לגמול. ענבים, העלולים לעמוד בפני פגע זה או אחר. ענבים הנוחים לאריזה, וכו׳ וכו׳, וככה בעצי פרי, בעצי מגן כנגד הרוחות, ועצים סתם... עצים ההולכים וכלים בארצנו, ואשר עלינו להצילם מכליון, עשבים למרעה... ונסיונות של הצלבה בין חטת הבר והתרבותית למען קבל זן מיוחד של חטה אשר תכונותיה תמזגנה בקרבה את חוסנה של אם החטה ואת הסגולות של החטה התרבותית; כמו כן נסיונות בשעורת הבר והתרבותית וכן בהשבחת כל מיני תבואות.

אהרן , נביא האדמה! יומם ולילה עבד אהרן בקדחתנות: וככל יחידי סגולה האוהבים את העבודה, מצא זמן לכל... כן ידע לערוך שעורי קיץ למורים בשנת 1912, שעורים אשר נטבעו עמוק בזכרונם של המורים והכו בם שרשים... אם היום נפוצה אהבה לתורת הבוטניקה בין בתי הספר שלנו, ואהבה למדע החקלאות, אפשר לאמר, כי המורים אשר הקשיבו לשעוריו של אהרן, הם הם אשר הביאו לידי כך.

״אמו, אהבת נפשו של

אהרן , עוד זכתה לראות ביסוד התחנה, בשמחת בנה... אבל בחוש הנבואה אשר לה, חוש אשר ציין אותה במשך כל חייה, הרגישה והביעה את הפחד לעתיד, וחזה חזתה את העננים הכבדים העתידים לכסות את שמי העולם, ושמי ארצה וביתה. לבה הגדול והמלא אהבה וגעגועים חדל מדפוק פתאום ותמת מות נשיקה. עמוק עמוק היה כאבו של

אהרן , אבל באפיו החזק לא גילה את רגשותיו לעין.

שרה

היקרה היתה לעקרת הבית, אשר בעולו הורגלה למשוך מילדותה ובעזרת אחותה

רבקה

המשיכה לתת לאהרן חיי בית, בם הורגל מילדותו״.

אחד משומעי שעורי הקיץ של אהרן, ישראל ריכרט, מספר מעט על המורה הגדול (״בוסתנאי״ גליון מח־נ):

״עליתו של אהרן אהרנסון התחילה בשנת 1906, כשפרסם את עבודתו הראשונה בעתונו של פרופ׳

וארבורג

״ אלטנוילנד ״ על גלוי החטה הפראית. את שיא פרסומו השיג בנסיעתו לאמריקה, כשהוזמן ע״י מחלקת החקלאות בושינגטון, שבקשה את עזרתו בהמצאת ידיעות וצמחים מארץ־ישראל ומארצות המזרח. החוברת על חקלאות ארץ־ישראלית, שכתב שם ושהוצאה לאור ע״י מחלקת החקלאות, עשתה לו פרסום רב במדה, שהוא השיג את הכספים הדרושים ליסוד תחנת הנסיון החקלאית בעטלית. אהרן שב מאמריקה מעוטר זר נצחון ומצויד באמצעים לגשת לעבודת חקירה חקלאית מסודרת. מעתה לא הוכרח עוד למכור את זמנו לאחרים — לעבודות שאינן לפי רוחו. הוא לא נאלץ עוד לעשות את לילותיו