top of page
זכרון יעקב - א׳ סמסונוב, תש״ב – עמ׳ 343
33
פרק:
המדעי, כי מלבד זאת לא זכה לפרסם את אוצרות ידיעותיו וחקירותיו בסבת מותו בדמי ימיו. — — ישאלו בודאי מה הוא ערכה של תגלית זו? התשובה: הכל לפי מה שמחשיבים יותר: את המדע כשהוא לעצמו או את התועלת. בשביל המדע חשוב ביותר לדעת את מולדת החטה, משום שחטה ושעורה הן צמחי התרבות העתיקים ביותר, ולפי מה שאפשר לשער, הרי הקולטורה התחילה במקום שאפשר היה לאדם לקחת את הצמחים האלה לגידול. ואם יצליחו עוד להוכיח כי שני הצמחים האלה, כצמחי בר, נמצאים יחד רק בא״י ובסוריה הדרומית (חרמון), הרי קרובה לאמת ההשערה, כי מקום זה היה מולדתה של הקולטורה. — הוא גם מצא בתוך חטת הבר גזעים שאין החלודה שולטת בהם. את גידוליו אלה גידל בכמות מרובה בתחנת הנסיון בעתלית, ובשנת 1911 היו לו כבר יותר מארבעה דונמים חטת בר והצלבותיה. לדאבוננו הרסה המלחמה את הנסיונות האלה, שנתנו תקוות גדולות. העבודות האלה אופשרו ע״י יסוד תחנת הנסיון העברית בעתלית, שהתחילה לעבוד ב־1910. יסוד התחנה הזו, תולדותיה וסופה הם פרק לעצמו, פרק רב ענין ומיוחד במינו כמו כל חייו של אהרנסון. את חייו ואפיו תארה תאור ברור ובהיר הגב׳ הנרייטה סולד באזכרה ב— ״The Maccabean״ מיוני 1919, וכמו כן דן באותו הגליון התייר החוקר לחקלאות במיניסטריום החקלאי בארצות הברית,
ה׳ השם, או האדון
פורטשילד, בערכו המדעי. הוא כותב: ״אהרנסון היה אחד מחלוצי הרוח יקרי המציאות החודרים מהר לשורש הדברים. בו אפשר למצוא את הקוים המציינים את המסתכל לאמיתו ואת המומחה לאמיתו. אהרנסון היה כוח פועל מלא תנועה, שהעולם אינו יכול להשלים עם אבדתו. בלב העם יעלו תמיד מעשיו הפוליטיים על כל מפעליו בשדה המדע. אולם יש להדגיש את העובדה, שבראש וראשונה היה אהרנסון איש המדע ובעל תגליות, הנותנות לו את הזכות לכבוד ולתפארת בשדה החקלאות המדעית. לו היה חי, ודאי שמעשים כבירים היו יוצאים מתחנת הנסיון שלו״.
ומזכרונותיו של חברו ד״ר ז. סוסקין :
״— — היתה לי אפשרות לראות את התהוות יכלתו המדעית. קודם כל התחברנו יחד ובזה הנחנו את היסוד הראשון לספריה הגדולה שאסף אהרנסון במשך עבודתו בעתלית ובזכרון־יעקב, שמנתה 23.000 ספרי־מדע. עבדנו יחד בשדה הבוטניקה, הגיאולוגיה והחקלאות. כשרונותיו בבוטניקה היו חזיון יוצא מגדר הרגיל. וכדאי להעיר, שגם בגיאולוגיה היתה לו הבנה גדולה. הוא הרגיש את הקשר שבין הצמחיה ובין הקרקע — זו האחרונה בתור תוצאות סופיות ליצירות הגיאולוגיות - שתיהן היו בשבילו חוליות באותה השרשרת. הוא כאילו נכנס ראשו ורובו לתוך הצמח והקרקע ונעשה לחלק מהם. — -״
על הופעותיו באמריקה מספר י. יערי־פולסקין בקטע ממונוגרפיה:
״— — לפעולותיו של אהרן אהרנסון באמריקה היה איפוא צביון משולש:
bottom of page