בשעה קשה ובבוא היום לא תקפח את שכרם. ואולם תקותם היתה למפח־נפש ותוחלתם נכזבה עד מהרה.

אברהם וכסלר , חבר הגדעונים, מספר: ״— קריאת הממשלה הטורקית להתנדבות עברה גם בין חברינו, ואלה נקראו למועצה עם נשיאנו

אלכסנדר אהרונסון , מתחת לעץ מצל. בסופה של מועצה זו הוזמנו כל צעירי המושבה במוצאי שבת קודש לאספת עם בקלוב. הנואם הראשון היה אלכסנדר אהרנסון. הוא אמר בין שאר דבריו, שאנו כולנו צריכים להיענות לקריאת הגיוס, שאנו יושבים בארץ זו ויש להוכיח לממשלה הטורקית, כי הישוב העברי בארץ נענה לקריאה מתוך נאמנות לממשלה, בתקוה כי יום יבוא והממשלה גם היא תעריך את קרבננו ותכיר בזכויותינו בארץ הזאת. דבר גם אבשלום פיינברג. אף הוא קרא אותנו להתנדב כאיש אחד לצבא התורכי, כי בה, בהתנדבות זו, גם גאולתנו השלימה. רק שעה אחת עברה, אנו הורשינו ללכת לבתינו להחליף בגדינו, וכשחזרנו מצאנו כבר דיליז׳נסים מוכנים להסיענו בדרכנו לחיפה. עמנו 35 צעירים, נסע גם המוכתר

י. י. נידרמן , כדי להתיצב בפני הקומנדנט שוקרי בי. על הדיליג׳נסים הניפונו את הדגל הלאומי ואת הדגל התורכי, אך הגענו לשערי חיפה עם שחר, וג׳נדרמים פקדו עלינו להסיר את הדגל הלאומי ולהצניעו. היתה זו אכזבה ראשונה. כולנו נבדקנו על ידי רופא ונשלחנו חזרה לבתינו, להמתין עד שתבוא הפקודה להתיצב לצבא. והפקודה לא אחרה לבוא״.

ממיטב הצעירים הלכו והתנדבו, עם נשיאם אלכסנדר אהרנסון בראשם:

אברהם משה קופרמן, י. פומרנץ, אשר ברקוביץ, אהרן צבי אהרנסון, צבי אפשטין, דב לייטנר, יוסף דוידסקו, אשר גרף, יצחק הלפרין, יעקב בן־צבי, אברהם וכסלר, יעקב שפירא, צבי אברמוביץ, דב אפשטין, יהודה קרניאל, יוסף גולדשטין, יצחק וילדר

ועוד.

יהודה קופמן

נשלח לעוג׳ה אל חפיר, הרחק אל המדבר.

פרטי התנדבות זו ופרי תוצאותיה נמצאו כתובים בספרו האנגלי של

אלכסנדר אהרנסון ״עם התורכים בארץ־ישראל״ . קטעים מעט מן הספר באים ללמד על מצב הדברים:

״ לא היתה כל שאלה — אמור שם — בדבר כושר גופי לעבודת הצבא. הייתי צעיר, חזק ובריא — ואף אלמלא הייתי בריא, הרי הבקורת הרפואית של הטירונים התורכים לא היתה אלא חוכא ואטלולא. הקצינים המגייסים היתה להם תיאוריה משלהם, שעל־פיה אין לך אדם שיהא פסול לעבודת־הצבא. — תיאוריה זו בקשה להוכיח את אמיתותה על־ידי התחבולות החריפות, שהערבים השתמשו בהן כדי לפטור עצמם מן הגיוס. המשמעת החמורה של האימון הצבאי היא בשביל הפראים הללו גיהנום ממש, ובמשך כמה שבועות קודם שבאים קציני הגיוס הם מכלכלים את עצמם בעשבים רעים ובסמים חריפים. מסגפים עצמם בצום, מפתחים