כל חברה מדור בפני עצמה, לעשות לבדה. אנחנו לא נדע מי הם האנשים מבעלי החבורות השונות המוכשרים להועד הכולל; לפי דעתנו יעמדו מיסדי החבורות בראש הענין ויצרפו להם נבחרים אחרים כטוב בעיניהם, ויחד יתיעצו בדבר לעת הצורך. רק

האחדות

היא שתעמוד לנו בעזר צור ישראל להגיע

אי״ה אם ירצה השם

למטרתנו, האחדות והמתינות ואי דחיקת השעה״.

״המגיד״ כ״ד חשון,

תרמ״ב 1882 :

״כפי הנראה מתחילים אלה מבני עמנו במדינת רומעניא אשר מנויה וגמורה בסודם לעזוב את ארץ מולדתם, אשר צורריהם ימררו שם חייהם וכורתים כל אוכל מפיהם, וללכת לארץ הצבי, לצאת מכלל דבור אל המעשה. העצה היעוצה ב״המגיד״ גליון 42, כי אין לחכות עד זמן שתוסד חבורה גדולה כוללת, רק מספר קצוב משפחות שיש להן לכסף מוצא, תעשינה ההתחלה, מצאה קן לה גם בלבות בני עמנו ברומעניען. במכ״ע ״היועץ״ מודיעים מעיר באטושאן, כי שם נכונות ארבעים משפחות ללכת. תלוינה להן עוד ששים,

בס״ה בסך הכל

מאה משפחות וכספן בידן למטרה זו. עצתנו היא לאחינו ההם, כי לא יהיו נמהרים

כ״כ כל כך

במעשיהם, ויחכו עד אשר תמצאנה לכל הפחות ב׳ מאות משפחות וגם זה יהיה בנקל מאד כאשר יודעים אנחנו אל נכון משפחות הרבה עם כספן בידן גם מארץ אחרת המוכנות לעלות ציונה. ואחרי שתתחברנה המשפחות בקשר אמיץ, תשלחנה מקודם אנשים מהם לארץ הנבחרת לתור את המקום, ולהתחקות על כל שרשי הדבר. הרב החכם מהרי״מ פינס

נ״י נרו יאיר

ואחרים אוהבי שערי ציון ויודעים הענין על בוריו, עמדו לימינם בכל כוחם לסול המסלה לעולי ציון, — כן שמחנו לראות מן

מכת״ע מכתב העת (עיתון)

הנ״ל, כי סוף סוף נתעוררו כל החברות הרבות לישוב א״י ברומעניען לשלוח מלאכים מתוכן לאספה כוללת (גענעראלפערזאמלונג) שתהיה בעיר פאקשאן (להצעת הועד בבוקארעשט) ביום העשרים וששה לירח זה. הועד בחר בעיר פאקשאן, יען היא הנקודה התיכונה לכל ערי רומעניען. באספה הכוללת יועצו יחד כדת מה ואיך לעשות ההתחלה לישוב א״י. במה״ע

הנז׳ הנזכר

מודיעים כי בימים האלה עובר בארץ רומניען ״משולח מא״י״ ור׳ משה לפידות שמו, בכל מקום בואו לקבץ נדבות בעבורו מתרה הוא ומזהיר את בני עמנו שלא יעלה על לבם ללכת לארץ הצבי לעבוד אדמתה. כהמרגלים הקדמונים מוציא גם ״המשולח״ הנ״ל דבתו רעה על ארץ אבותינו ומטיל אימה עליהם מן הנפילים בני הענק היושבים שם גם עתה, ועוד ספורים מבהילים כאלו. והנה מודים אנחנו כי ״המשלוח״ ההוא והדומים לו, היושבים בעיר הקדושה ואוכלים ואינם עושים, מוטב היה לו לראות את אלה החפצים ללכת

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל

ולקנות אדמה, אם היו נותנים הכסף לו ולהדומים לו; אבל נקוה, כי אחינו בני ישראל ברומעניען לא ישימו לבם לדברי המרגל ההוא. קשה לנו להאמין, כי נשלח מאיזה כולל למטרה הנ״ל. הלא רואים אנחנו, כי גם בא״י נוסדה חבורה לעבודת האדמה,

והרה״ג והראש גולה