כמה״ע

ר״י ראש ישיבה

יסקין

נ״י נרו יאיר ,

שהי׳ שהינו

אבד״ק אב בית דין קהילה

ברושן, עומד בראשה, והם מחליטים כי טובה הארץ מאד מאד. ומלבד זה, הלא בזה מודים ואומרים כל אלה מהגדולים מהנוצרים שתרו וחקרו הארץ לכל פרטיה, הקולוניות מהאשכנזים מצליחים שם, וגם מהרי״מ פינס

נ״י נרו יאיר , היודע את הארץ, אומר כן במכתבו אל השואלים אותו (ראה המגיד גליון 42). על כן אל תאבו אחי ואל תשמעו לדברי המשולח המרגל ההוא, כי כל דבריו לא ממקום קדוש יהלכו. ולא לנו הוא, כי אם לצרינו! מחבר ספר: ״מסעות שמעון״

כהר״ר כבוד הרב רבי

שמעון בערמאן, היודע היטב תכונת א״י, כתב מכתב אל ״היועץ״ אשר בו מיעץ גם הוא להחברות השונות כי לא תמהרנה ללכת בודדות כל אחת לפי רוחה, רק תתאחדנה בקשר אחד ובעצה אחת ואז ישועתן קרובה לבוא, יותר מאשר יאמינו הן עצמן. אמנם כן הוא! כבר אמרנו גם אנחנו, כי האחדות, רק היא שתעמוד לנו להגיע

אי״ה אם ירצה השם

למטרתנו״. —

״המגיד״ מיום

כ׳ כבודו

טבת

תרמ״ב 1882

מפרסם מאמר בשם ״

לישוב ארץ ישראל ״ וזה לשונו:

״בדבר ההתעוררות הנמרצה לישוב א״י בקרב

אחב״י אחינו בני ישראל

ברומעניען נוכל להודיע רק טוב, בשורות משמחות לב כל אוהב עמו. ראשי כל החברות הרבות שנוסדו שמה, עושים מעשיהם לשם שמים, ונלחמים בכל יכלתם נגד כל המכשולים והמפריעים המונחים על דרך זה, כאשר יחייב טבע הענין. — המה מבטלים רצונם הפרטי במקום שהבטול דרוש לחפץ הכלל ולמטרת הענין הנשגב אשר לפניהם. נקוה כי אחינו ההם יראו לדעת כי אין אמת בפי השמועה האומרת כי טבע

אחב״י אחינו בני ישראל

להתלהב לדבר חדש בין רגע אחד, ואח״כ ירפו ידיהם ויחלש רוחם —

ד׳ אלוהים

האוהב שערי ציון נתן בידם ענין נשגב ומאד נעלה לענות בו, והם, אם רק יחפצו, יהיו הראשונים לבנות החרבות ולהושיב הנשמות בארץ אבותינו. למטרת הרחבת גבול הפעולה וההתעוררות אל הענין הנשגב ההוא, עובדים שם שני כתבי עתים כתובים בשפה המדוברת בקרב

אחב״י אחינו בני ישראל

שם. והם: ״היועץ״ ו״הקאלאניסט״. ועתה החל לצאת לאור מחדש

מכה״ע מכתב העת (עיתון)

״יזרעאל״ בשפת קדשנו בעיר פיאטרא, ע״י החר״א רוקח

נ״י נרו יאיר , שגם הוא קולע למטרת ישוב ארץ־ישראל זה כמה כנודע. העצה היעוצה מן מו״ל ״היועץ״ להשתדל להרבות שם מספר החברים להחברה הנכבדה עד חמשים אלף ע״י השתדלות נמרצה, היא עצה טובה ולפעולתה אין חקר. באמת נקל הוא ע״י השתדלות נמרצה למצא חמשים אלפים ואלף אנשים בין שלשה מאות אלפים (אלף)

ב״י בני ישראל

יושבי רומעניען. ואם יתן כל אחד רק פראנק אחד לחודש יהיה בכח החברה להושיב שלשים איש בכל חודש בא״י לעבודת האדמה. — ואם תתנהג החבורה הכוללת במישרים ובהשכל ודעת, ופעולותיה תהיינה נראות, אז אין כל ספק כי יספחו אליה חברים מבני עמנו גם מארצות אחרות לאלפים ולרבבות במשך הזמן, ותהי לנס עמים ולתוצאות פעולותיה אין חקר. — -״