רגול? או אולי ״פררים״ הם? לא הועילו כל הבקשות וכל ההסברות והייתי מוכרח לתת להם שילכו, מפחד פן ימצא הזהב הטמון בתוך פנה מיוחדת לכך בעגלה, שמא בטול־כרם יעלה על דעתם לערוך חפוש מדוקדק. כשהרחיקו החיילים עם התימנים מרחק מה מן העגלה הוצאתי את הזהב מתוך העגלה וטמנתי את השק בשדה במקום נסתר ומהרתי לעלות לטול־כרם, הספקתי עוד להשיגם טרם הושמו בכלא ובשכר מספר מג׳ידות שוחררו. ירדנו לדרך. לקחתי את המטמון ומהרתי לזכרון למסור את הזהב לתעודתו. מדברי מר יפה הבינותי, שהכסף נועד הפעם לתלמידי בתי הספר מכל הדרום שנתכנסו אז בשפיה ומצבם היה כל כך עלוב, ולולא הזהב היתה צפויה להם סכנת רעב מוחלט.

״הבאתי רק דוגמה של מקרים רבים שקרו בעת פעולה רבת סכנות זו, אבל הכרח היה בדבר, כי לולא הסתכנות זו שלי ושל עוד אחרים מבני ״נילי״ היה כל הישוב העברי, שכונס בצפיפות בכמה נקודות בצפון, נדון לחרפת רעב ולמיתת רעב״.

בידי דוידסקו נמצא מכתב אשור זה:

״המשרד הארץ־ישראלי סניף יפו. מספר 568. הנני לאשר בזה, כי קבלנו ממנו קבלת הד״ר ה. יפה מזכרון־יעקב מיום 5.11.1917

ע״ס על סך

75 לירות טורקיות זהב, אשר שלחנו על ידי

כ׳ כבודו

בהיות משרדנו בפתח־תקוה. בכבוד גמור, בשם המשרד הארץ־ישראלי סניף יפו — חתימות״.

המקשר בין ועד ההגירה המרכזי ובין ועד ההגירה המקומי הוא הצעיר

יעקב בן־צבי , ההולך וחוזר בין יפו וזכרון־יעקב, והוא מעביר מכתבים וכסף במטבעות זהב.

*

כשל כוח הסבל. ערב אחד שומעת שרה את אחד מחבריה,

גרביבקר , מתאנח אחרי שובו מן הענויים: ״עוד פעם לא אוכל; תם כוחי״.

ואז מחליטה שרה, כי הגיעה השעה לעשות את המעשה האחרון. גם היא כמעט לא נותר בה כח לסבול, ומי יודע אם תוכל אחרי כן לבצע את מחשבת לבה. הנה שמעה, כי יובילו את כולם לדמשק... פירושו של דבר: עוד ענויים, ותליה!

ואולם עתה, בתוך תהום היסורים, בהתעטף עליה רוחה, נשתלטה דממה רבה בנפשה, ובאה השלוה הגדולה, זו השלוה, הצופה פני נצחים מתוך זוהר האור הגנוז לצדיקים, זו שלות הגבורה והקדושה של ״שמע ישראל״, של ״בדמיך חיי״! ומתמלא הלב על גדותיו רחמים — גם על האומללים, המעונים עד למצוי הנפש. גם על אלה אשר לא קמה בהם רוח לעת חזון גדול. ומתמלא הלב סליחה להם על רפיון ידיהם ועל חרדת חייהם, שדלדלה את כוחם, דלדלה את לבם, דלדלה את מעשיהם. ומתמלא הלב אהבה ורחמים בלי גבול לכל החברים היקרים, אנשי־אמנה, אשר לא חתו ועמדו בנסיון, כראוי לבנים הממלאים שליחות אחת לדור.