יש להוסיף, מה שלא נזכר ב״חדשות הארץ״, כי ברנדיס בא לזכרון־יעקב לבקר את הישיש אפרים פישל אהרנסון ובביתו התארח.

״— עם סגירת בית ספרנו בא הנה הד״ר יצחק אפשטיין, הוא שהה כאן ארבעה ימים ובחן את תלמידי כל שש המחלקות וגם בקר את ״גן הילדים״. שתי הרצאות קרא מר אפשטיין — על ״גשמיות ורוחניות בהתעמלות״ — אצל ״המכבים״, ועל ״השאיפות החדשות בחנוך״ – ב״חבר התחיה״.

״ — הבציר הולך ונגמר. יש כורמים המתאוננים על אחור הבציר, שהסב להם הפסד רב, בפרט בעלי המוסקט הקטן, שנצטמקו ענביהם וגם נרקבו מרוב בשולם; אבל הנהלת היקב שמחה כי השיגה אחוזים מרובים של סוכר.

״— לפי דברי מנהל היקב, — שנה שאין בה מקרה הפסד ביקב נקראת שנה יוצאת מן הכלל, מפני שהכלים ישנים ונרקבים, ושנה זו אינה יוצאת מהכלל. כי בהמלא פיטס גדול של מאה הקטוליטר יין, לא עמדה קרקעיתו בפני הכובד ונתפקעה, — וזרם רב של תירוש נשפך ושטף בתעלות ובדרך. אמנם הספיקו הפועלים לאסוף מעט אל תוך הכלים, אך במה נחשב הוא לעומת ההפסד הרב? מתנחמים בכך, שלא קרה אסון לאיש. שמחים אנו למצוא שוב בין פועלי היקב הזמניים גם את אחינו יושבי פקיעין, שהיו רגילים לבוא מדי שנה בשנה בעת הבציר, שלשים פועל עם נשיהם וטפם, ולהתישב בסוכות מעשה ידם, מענפי עץ. במשך שנות המלחמה לא נראו ולא נמצאו, ואיש לא ידע מקומם איהו. השנה לא באו אלא ארבעה גברים, נער, שתי נערות ואשה. הם מספרים, כי בימי המלחמה מכרו כמעט כולם אדמה ובית בעד לחם, יותר מחמשה חדשים התפרנסו מעשב השדה, מי שלא הספיק לברוח ולהתחבא במערות, לוקח לצבא, ואיש לא שב עוד. רבים הצליחו בראשית המלחמה לברוח לאמריקה, ורבים מתו במחלת הדמית. את תולדות הישוב של פקיעין אינם יודעים בדיוק; הם יודעים רק, כי לפני מאתים שנה בערך באו אבותיהם

*

), חמישים ששים משפחות כהנים עובדי אדמה, מארצות המערבי אשר ברחו משם מפני רוע הגזרה. בהשתדלות אחיהם המערביים שבצפת ובטבריה קנו מאת אפנדי את אדמת ״פקיעין״, מהלך חמש שעות מצפת מערבה, שם חיו בעושר ובשלוה, עד שהחלה הממשלה התורכית להציק להם, — ותשמטנה מהם משפחות משפחות, מכרו את אדמתן לדרוזים, לערבים ולנוצרים, והלכו לטבריה ולצפת והנשארים חיו בעוני ודוחק. לפני שלשים שנה בערך שלחה אליהם הפקידות של ראש־פנה

שו״ב שוחט ובודק

מצפת, מר שמעון, ושלמה לו ארבעים פרנק לחודש. הוא קנה לו שם אדמה ונשתקע, ומשפחתו האשכנזית התבוללה בהם התבוללות גמורה, עד כי אין להכיר בה כי מוצאה מאשכנז מצפת. שנים

*

) לא ברור הדבר. הן בני פקיעין מיחסים עצמם לשבט, שלא עזב את הארץ בכל הגלויות.

המעתיק.