האדמה הפנויה ובחירבת חסן. צעירים אחדים מבני זכרון יעקב נרשמו כבר בתור מועמדים. ישוב דל זה טעון תקון והשבחה״.

(״הארץ״

כ׳ כבודו

אדר

תר״פ 1920 ).

״— חצר הכרמל. לפני המלחמה בא להתישב במושבה מר מ. לנגה מאנגליה. הוא קנה לו אחוזה על אחד ההרים הקרובים למושבה. שוממה היתה חלקתו, קוצים ודרדרים היו בה, אדמת טרשים וסלעים, במשך שנים מועטות נהפכה האחוזה השוממה לנוף נחמד ופורה, הנקרא היום ״חצר הכרמל״. העבודה נעשתה אך ורק ע״י פועלים עברים, — ואם גם עלו לו בשכר גבוה. ״חצר כרמל״ היום גן פירות וירקות, חורשות איקליפטוס, ועצי פרי שונים. שטחו 100 דונם.

״— אזכרה. נערכה במושבתנו אזכרה לחללי הגליל שנפלו. המספידים היו מר ד. אוסטר ומר זכריה שפירא. הראשון ברר את המצב הקשה בגליל, את סבות ההתנגשויות ואת ערך אבדותינו.

״—

חובבי הבמה העברית . הסתדרה במושבתנו קבוצת צעירים וצעירות לשם במה עברית. החזיונות הראשונים היו בלי הצלחה, אולם מהצגה להצגה הורגשה התקדמות. בימים האחרונים הוצגו ״הנודד״, ו״מזל טוב״. בין המשחקים הצטין ביחוד הצעיר הולובסקי״.

(״הארץ״ ג׳ ניסן

תר״פ 1920 )

״— בראש אחד מהרי הכרמל שוכנת מושבתנו הקטנה שפיה. מראות יפים למושבתנו. הרים סביב לה, שדות בר פזורים בעמק, חורשת עצים קרובה לה, בכל עבר חלופי גוונים לטבע, בר ועצי אלון, עמק וכרמי גפן, שרון ושדות בר. ימי האביב הגיעו ובכל מקום הדר הפרח והצמח. זה כשלשים שנה עומדת שפיה הקרובה לזכרון יעקב, במרחק של חצי שעה. אדמת שפיה נקנתה ע״י הברון רוטשילד ונתחלקה לפני שנים רבות לאכרי המושבה. נתנו להם אמצעים ויצאו לעבודה. במשך הזמן קמו לשפיה אכרים טובים, בעלי ידים חרוצות ועובדות שהעמידו את המושבה על מדרגה גבוהה. מצב האכרים עתה טוב למדי. האכרים עוסקים גם במשק החלב, גבינה וחמאה. יש אכרים שקבלו עליהם לעסוק בשתילת גפן, והמשתלות מכניסות להם רווחים הגונים. גדול העופות גם הוא אחד המקצועות של ענפי הכלכלה החשובים בשפיה. האויר מבריא ומחלים. למקום מרפא ידועה המושבה.

יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA)

בנתה לפני שנים רבות סנטוריום בתוך חורשה קטנה ליד המושבה. ורבים התרפאו במקום הזה. הבית הזה שמש בזמן המלחמה לתלמידי הגמנסיה היפואית למקום מנוס ומפלט מגרוש יפו. בתוך חורשת העצים, מתוך אושת היער הזעיר, נשמעו שעורי המורים הניתנים לתלמידיהם. קבוצות קבוצות ישבו התלמידים ושמעו לקח מפי מוריהם. חורשה זו היסטורית לתלמידים, וודאי יבואו בכל שנה, בזמן החופש, לבקר את היער ואת המושבה, אשר בה עשו בימי העוני. היום שמם הבית. חלונותיו שבורים, דלתותיו מנופצות, צורת חורבה לו. בשפיה אפשר לראות