הד״ר קולר שבידו עלה להרים את מצב ביה״ס לגובה ידוע. התקציב של ביה״ס לתרפ״ב היה קרוב לסך 2000

לי״מ לירה מצרית , שמהם נתנה

יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA)

1500

לי״מ לירה מצרית , והשאר ועד המושבה. בסוף

תרפ״ב 1922

התחיל סדור ביה״ס לשנת

תרפ״ג 1923 . מחלקת החנוך הציעה אז שתי הצעות לועד המושבה בזכרון־יעקב בדבר השתתפותו בתקציב בית־הספר; לפי הצעה אחת צריך ועד־המושבה בזכרון־יעקב להשתתף בתקציב של בית־הספר בסכום של 525

לי״מ לירה מצרית , (אם ישאר המנהל הקודם), ולפי הצעה שניה צריך היה הועד להשתתף בסכום של 429

לי״מ לירה מצרית , אם ישלח מורה אחר למנהל. חוץ מזה דרש ועד המושבה ממחלקת החנוך להחליף שלשה מורים, שהם משמשים זה שנים רבות בביה״ס בזכרון־יעקב. ומחלקת החנוך הסכימה, מפני טעמים שונים, להחליף רק שני מורים. באספה המשותפת שהיתה לראשי מחלקת החנוך עם באי־כחה של המושבה זכרון־יעקב, שבאו לשם משא ומתן לירושלים, הביעו באי־כח אלה ספקות בנוגע לבחירת המנהל ועמדו בכל תוקף על דרישתם בנוגע לחלופיהם של שלשה מורים; אך התנגדות גמורה להצעותיה של מחלקת החנוך לא היתה אז מצדם. ימים אחדים לאחר שחזרו באי־כחה של המושבה לזכרון־יעקב קבלה מחלקת החנוך טלגרמה מועד המושבה, שבתי־הספר בזכרון־יעקב ובנותיה יוצאים מרשותו של ועד החנוך והם מתקיימים בתקציב

יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA)

ושל ועד המושבה. צריך, איפוא, לחשוב, שסבת הדבר היא — התנגדותו של ועד המושבה לסכום שנקבע על ידי מחלקת החנוך בשביל התקציב של בית־הספר לשנת

תרפ״ג 1923 . בכל אופן היה ועד המושבה חפשי לבחור באחד מן התקציבים, שהציעה לפניו מחלקת החנוך, ומצדה של זו האחרונה לא היה שום לחץ כדי להשפיע בנידון זה על ועד המושבה. המורים שעבדו בבית הספר בזכרון־יעקב הם מורים העובדים זה כמה וכמה שנים בבית־הספר של המושבה. משכורתם היתה ביחס לשנות הלמוד שלהם. מחלקת החנוך לא הרויחה איפוא מן התקציב של בית־הספר בזכרון־יעקב כלל וכלל. -״

אולם סכסוך זה נתישב עד מהרה.

ואשר לבנותיה של זכרון־יעקב הנה אנו קוראים שוב ב״הארץ״ (מיום 9.8.23) ברשימה מאת מ. צבי:

״— אדמת המרעה המקיפה את מושבתנו (בת־שלמה), מאפשרת כאן ישוב מרובה אוכלוסין שיעסוק ביחוד בגידול מקנה. עדר המושבה וכמו כן עדרי בידואים, המרובים כאן, חיים על המרעה לבד במשך כל השנה. החלב מכניס אמנם רק משלשה עד ארבעה

ג״מ גרוש מצרי

הרוטל, ואולם אילו היתה כמות החלב גדולה, היה כדאי להעביר באוטו או ברכבת את החלב לחיפה. ההכנסות של החלב הן כמעט רוח נקי לאכר, חוץ מן המרעה אין שום הוצאות במשך כל השנה. מה שאין כן בשאר המקומות שמוכרחים לדאוג לפרנסת המקנה.

יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA)

רכשה לה הרבה קרקעות מסביב למושבה והיא היתה נותנת אדמה ובית למתישבים חדשים בעלי אמצעים, אולם אין כאלה.