היתה הצעה מצד עולים חדשים להתישב כאן, ואולם

יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA)

דורשת בפרינציפ השקעת קצת כספים מצד המתישב, כדי שהקשר בינו ובין הקרקע יהיה קשר של קיום. ומכיון שאלו אינם באים, והישנים חושבים שכבר גמרו את תפקידם בתור אכרים, הרי מתחיל החורבן לארוב בכל פנה. סח לי אכר אחד, שזכותו היא שעמדה למושבה, בשעה שרצו מטעם הפקידות לבטלה ולהעביר את האכרים זכרונה, ועכשיו הוא עצמו מבקש אמצעים מאת הפקידות כדי להתישב — בחיפה. המשבר והמצב הירוד של החקלאים משמשים גורמים לעוזבים את המושבה או לעומדים לעזוב אותה. ברם גורמים אלו הם רק חיצוניים. אלו המחוברים מלכתחילה אל הקרקע עולים ורואים ברכה. יש כאן אכר בעל השכלה גבוהה, שהתישב על חשבונו והשקיע כאן הרבה כספים ומרץ, ולא רק שאין דמיון בינו ובין בעלי האמצעים המכריזים מיד ליקבידציה, אלא שבהתאמצותו הוא הולך ומגדיל את המשק ומלים אלו ״משבר״ ו״מצב ירוד״ — אינן שגורות בפיו. כדאי לציין שחוץ מעבודה ארעית עסוקים אצלו בקביעות שני פועלים עברים והיחסים ביניהם טובים במדה שאין למעלה הימנה. יש גם אכרים שבאו לכאן רק במקלם ועתה הודות ליגיע כפיהם ולעזרה הטכנית של היק״א הם יכולים לקצור ברנה. בניהם של אלה ישמשו דוגמא של אכר. מצב זה מציין גם את שפיה הסמוכה. כאן סובלים האכרים מתקלה שאין לה תקנה. בתי האכרים נמצאים במרחק רב מן השדות והכרמים. לכתחילה בהוסד נקודות אלו (זכרון־יעקב, בת־שלמה ושפיה) היה החשבון שעל יין לבד יחיה האכר, והתקציב — ששה הקטאר לכל אחד. ואולם אחרי ששיטת המשק החד־גווני פשטה את הרגל, והיה צריך להוסיף לכל אכר אדמה, נתנה אדמת שפיה לזכרון. אכרי שפיה קבלו אדמות במקומות רחוקים מאד ממושבתם. מר פרנק הציע למחות לגמרי נקודה זו ולבנות בתים לאכרי שפיה בזכרון. ואולם יש מעטים שלא הסכימו לעזוב את המקום. קצת חיים, במובן הרוחני, יכניס בית היתומים שנוסד בשפיה. האיניציאטיבה יצאה מאת הרב חיים דב משפיה. מכיון שהכל חרב ושמם ואבן מקיר תזעק ״הבו אנשים חדשים״, הרי מדת ההגיון נותנת שאנשים המתפרנסים על חשבון כספים הבאים מהחוץ, יוכלו כאן להסתדר בנקל. האקלים הטוב, תנאי החיים הזולים, ובעיקר הרצון הרב מצד אכרי שפיה לרבוי האוכלוסין — הכריעו את הכף במשא ומתן שהתנהל קצת בקושי בין הנהלת ועד היתומים מצד אחד ובין באי־כח הברון, המתיחסים בזהירות רבה לענין הכרוך ביתומים, מצד שני. נתאשר חוזה לבין

יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA)

ואכרי שפיה ובין ועד היתומים.

יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA)

מוסרת לרשות ועד היתומים את הבנין שהיה צריך לשמש בתור מבראה ורפת גדולה בתנאי שהועד יתקנם ויכשירם לתכליתם. ועד היתומים מקבל על עצמו את סדור הספקת המים. וכבר בנה בריכה לתכלית זו ותקן את הרפת והבית, ובקרוב יגמרו גם הצריפים הנוספים לבית היתומים. המוסד ירכוש לו אינונטר חי ממכשירי עבודה, וחניכות המוסד תהיינה עסוקות בעבודה חקלאית. האכרים מקוים שהמוסד יתפתח במשך הזמן לבית ספר חקלאי לבנות. גם