שנה ויותר. מצבה החמרי של המושבה היה קשה. לא היה כביש מסודר לעלות למושבה. והמים מהמעין שבתחתית ההר היו צריכים בני המושבה להביא על חמורים. במצב כזה לא יכלה המושבה להתקדם או לפתח כל משק חקלאי חדש. גם מצבה הרוחני היה ירוד בהיותה מושבה קטנה מאד. לפני כחצי שנה העבר לכאן המוסד ״המעון לבנות ישראל״. עם בוא המעון הוטב מצבה החמרי והרוחני. התקינו כביש מיוחד ומעלים את המים למושבה ע״י מניע. גם קבוצת פועלים בנאים נמצאת במושבה ע״י המעון. כמעט בכל שנה היו ימי הפורים עוברים עלינו בלי שום רושם מיוחד. השנה בא בבחינה זו שינוי. בליל פורים התחפשו בנות המעון והיו ביניהן גם מסכות מצוינות. ביום עברו במושבה למכור את כרטיסי הקרן הקימת לישראל לזכר נורדוי, ובערב נערך בהשתתפות

ה׳ השם, או האדון

בנבנישתי ״נשף פורים״ על הגזוזטרא של המעון. המקהלה שרה, הציגו את אחשורוש, ועוד. אחר גמר הנשף היו רקודים״.

(״הארץ״, גליון 1403, 27.3.24)

״— כמו בכל צפון הארץ ירוד מצב יבול התבואות בזכרון־יעקב וסביבותיה. הסבה חוסר גשמי המלקוש. תבואות החורף יתנו יבול למטה מבינוני, ובמקומות ידועים עוד פחות מזה. יש מקומות שהתבואה לא הספיקה להצליח ולהצמיח אף שבלים במדה שכדאי יהיה לקצור אותן, ויש גם תבואה שבגובה העשב, וברובה יש בה אף קש בלבד בלי שבלים. מצב תבואות הקיץ הוא קצת יותר טוב, אבל בשום מקום כמעט לא יגיע היבול לבינוני. מובן מאליו, שרק בקושי גדול יספיקו הגרנות לצרכי האכר בזרעים ובכלכלה, ומי יודע אם יוכלו האכרים לשלם גם את מס המעשר בשל הכמות הזעומה של התבואה. קצת יותר טוב הוא מצב הגפנים. בראשית השנה ובאביב תלו הכורמים תקוות גדולות מאד ביבול השנה. חוסר גשמי המלקוש השפיע לטובה במקצת על מצב הכרמים, ולמראה הפריחה היפה של הגפנים היו כולם בטוחים שיבול הענבים יהיה השנה למעלה מטוב, אולם רוחות השרב שנשבו אחרי חג הפסח השפיעו לרעה על הכרמים ותקוות הכורמים ליבול טוב נכזבו. השנה יהיה יבול הכרמים בינוני כמו בשנה שעברה. מובן שדבר זה משפיע לרעה על מצב האכרים במושבה זכרון־יעקב, במקום שהשטח הכללי של הכרמים הנטועים הוא לערך אלפים וארבע מאות דונם. כאן המקום לציין את ההרפתקאות שעברו על המושבה אשתקד בענין ״העושר״ של יבול הענבים. הממשלה קבעה אשתקד את ״העושר״ לפי חשבון, שהכורמים יקבלו מאת היקב מאה ששים וחמשה

ג״מ גרוש מצרי

לקאנטאר (מאה רוטל). לפי חשבון זה היה על הכורמים לשלם עשרים ואחד

ג״מ גרוש מצרי

וחצי לקאנטאר. הממשלה לא התחשבה עם מחיר היקב ודרשה בתוקף שהכורמים ישלמו את מס העושר לפי המחיר של 156

ג״מ גרוש מצרי

לקאנטאר. אילו היו הכורמים מסכימים לדרישות הממשלה היה עליהם לשלם עושר לא שנים־עשר אחוזים למאה אלא שלשים אחוזים ושלשה. מובן מאליו, שהכורמים לא יכלו בשום