לעולים, כי יעשו טוב אם יבטיחו בקונסטנטינופול כליהם וסחורתם עד חיפה. הודיעו בטלגרמה התוצאות. לעביל, פינלס״. מיד הלכתי אל הסוכן לחברת הללויד דפה, הוא הציר האוסטרו־הונגרי א. ליטשן, ואחלה פניו למען יאבה בטובו להפקיד חיי העולים בידי רב המלחים ולשים עינו עליהם לטובה. הוא הבטיחני, כי כאשר דיברתי כן יעשה. גם הודיעני כי קבל טלגרמה מטולטש׳ה, בה יודיעוהו כי האניה אחרה שש שעות, ועל כן תאחר מועד בואה פה. לשמע בוא העולים היתה כל העיר צופיה למרחוק לראות התורן. ואנשים ונשים יחד עם ילדים התאספו לברך הבאים בברכת בואכם לשלום וצאתכם לשלום. שעות אחדות ישבנו בבולווארד, כי משם תתראה האניה שעה וחצי טרם הגיעה אל החוף. והנה פתאום נשמע קול והנה האניה לעינינו. מחזה מרהיב ונעים! מחזה אשר כל אוהב עמו בתמים יוריד דמעות גיל ועונג, לראות כי אחרי אלפים שנה ישובו בנים לגבולם... האניה הסבה פניה אלינו והנה על הגשר עומדים העולים, בחורים מלאי כוח עלומים, בריאים וחזקים, נשים עדינות הראויות להפקיד בידן גורל בעליהן, גורל הקולוניה הראשונה באה״ק, גורל כל היהודים לימים יבואו! יחד נשים, בתולות, בחורים ובאים בימים, פניהם צוהלים הביטו עלינו בשמחה וגיל. גם אנחנו עשינו כמוהם: כחוט אלקטרי אשר יודיע מרחוק דבר איש אל חברו כן היתה פגישת עינינו: שלום עליכם אחים! בואכם לשלום! האניה הורידה את העוגן אצל הגשר. ברשות רב החובל הלכנו עד האניה לראות כל מה שנעשה שם. כבואי שמה מצאתי את האדון

אברהם בצלאל

מבוקרשט אשר הואיל בטובו לקחת עליו המעמסה ולקנות בצלים, זיתים ויין שרף, על פי פקודת חברתנו ולהביאם אל האניה אחרי עמל רב: תשואות חן חן לו. פה נשים, שם ילדים. מעבר מזה בחורים, ומעבר משם באים בימים... כולם יהודים! כולם אחים! זאת פגשה עיני בראשונה. ראשית פעולתי היתה ללכת ולדרוש בשלום כל אשה ואשה, כפי המצוה לנו מן הועד הראשי. כולם כאחד ענו כי מצבם בטוב. לחם, בצלים, זיתים

וי״ש ויין שרף

קנינו לכם — כן דיברתי אל העולים — מה עוד אתם צריכים? יין, סרדינים, ציטרונים — השיבוני. כרגע הלכתי אל שפת האניה ואקרא אל הועד לקנות עוד כפי חפץ האמיגרנטים. האדון

שורצפילד

והאדון

ל. קורנפלד

הלכו לקנות הכל כאשר אמרתי. אחרי כן קראתי במחנה למען יבואו נבחרים מהעולים, שנים ממויינשט, שנים מברלד ושנים מגאלאץ. וככה דיברתי באזניהם: אתם נצבים פה כולכם, מויינשטים, גאלאטצאים ובערלאדים; והנני פה בשם הועד המקומי. האם מלא הועד חובתו? — הן, הן! — האם תבקשו דבר בלעדי זאת? — תודות חן, כי מלאתם כל משאלותינו — היתה התשובה. — על כן הטו אזניכם האזינו אמרי: התדעו מה מטרתכם בלכתכם לעבוד עבודת הקודש? התדעו כי לקחתם על שכמכם משרת הקודש? משרת אחיכם, גורל היהודים, גורל כל היהודים לימים יבואו? אשריכם כי זכיתם לכך! הנכם הולכים לייסד הקולוניה הראשונה, באדמה פוריה וטובה; רק שני דברים אתם צריכים