שבו כל האורחים ברכבת משא, שצורפו אליה שני קרונות מיוחדים בשביל הנוסעים. המושבה קבלה הרבה טלגרמות של ברכה מהארץ ומחו״ל״.

לביקורים רבים זכתה המושבה זכרון־יעקב: ביקר בה קלייטון

מ״מ ממלא מקום

הנציב העליון; מנהל ענייני הממשלה

הא׳ האדון

לוק. הוא ביקר גם בבית אהרנסון ובאוסף הצמחים, במוסדות וביקבי המושבה: בקרו בה דג׳ון הופ סימפסון; דרומונד שילס, סגן שר המושבות בממשלה הבריטית.

וגם הרבה ועידות וכינוסים נתקיימו בזכרון־יעקב. אין זאת כי אם הכנסיה הראשונה היא שחנכה את המושבה, כמרכז הארץ, לשם כל מיני פגישות וויעודים. בזכרון־יעקב התכנסו הרבה פעמים לאספה חברי אגודת הכורמים, בה נתקיימה ועידת בני ברית, שקבצה משמנה וסלתה של נבחרי הישוב בארץ. וכל הכינוסים והועידות מתכנסים באותו האולם, שבו מצאה לה מקום הכנסיה הראשונה.

חשיבות יתרה נודעת לועידה החקלאית שכנסו סניפי ״בני־בנימין״ בשומרון. ועידה זו נמשכה שני ימים ושני לילות. הויכוחים נסבו על הפרובלימות המשקיות של האכר בשומרון: מה הן הוצאותיו של האכר בשנה ומה הן הכנסותיו? כמה צריך אכר לפרנסת משפחתו? הגורמים למיעוט היבול — אילו מהם מידי שמים ואילו מידי האכר עצמו? מצבה של האשה במשק האכר? ההלואות בחיי האכר? עניני צבור ומוסדותיו במושבה? שעשועים במושבה, שמירת שבת וכו׳ — כל השאלות הנזכרות נדונו באריכות והמשא ומתן הועיל הרבה לבירור ענינים חשובים בחייו של האכר הצעיר ובעבודת משקו. כמה מחברי הועידה הביעו דעתם ואמרו, כי ההלואות אשר קבלו האכרים בשנים האחרונות לא זה בלבד שלא שפרו את מעמדם אלא גם הועילו להרסו, ועוד ועוד.

וכדאי לציין, כי אלכסנדר אהרנסון, יוצרו ומיסדו של בנק ״בני בנימין״, הכריז, כי הוא נוטה לפקפק גם בתועלתם של בנקים חקלאיים בכלל. על יסוד העובדות, שצוינו על ידי המתוכחים עצמם, הוכיח, כי אפשר היה לאכרים, על ידי מסירות מרובה יותר למשקם, למנוע עצמם מחובות. ההרגל בהלואות, הוה אומר — הרגל בדפיציט, שהולך ונעשה טבע, משחית את רוח האכר.

המשא והמתן של חברים מתוך גילוי־לב, למען האמת לאמיתה, היה לברכה, והכל הביעו דעתם ואמרו, כי מן הראוי לכנס ועידות כעין זו לעתים קרובות יותר, וודאי שתקנתן מרובה ותועלתן מובטחת מיד ולאלתר.

על חגיגה רבת רושם שערכו ״בני־בנימין״ בזכרון־יעקב מסופר ב״דאר היום״ מיום 4.1.1925:

״במוצאי חנוכה ערכו חברי ״בני בנימין״ בזכרון־יעקב נשף כללי. הוזמנו להשתתף בחגיגה זקני המושבה, צעירותיה וצעיריה. היו נוכחים גם מפועלי המקום. הנשף היה באולם גרף, זכרון־יעקב חגגה ביום הנ״ל את שנת הארבעים ושלש