חבריה וגם מתושבי המושבה 1205

ג״מ גרוש מצרי , תרומות לטובת היהודים שניזוקו בעיר העתיקה בירושלים. הכסף נשלח על ידי הלשכה הגדולה בירושלים לועד העיר ליהודי ירושלים, והלשכה כאן קבלה מכתב תודה מועד העיר.

עבודת הבנין במושבה נמשכת. בשנה החולפת נבנו במושבה כעשרה בתי אבן חדשים, מלבד הוספות לבניינים הקיימים ולצריפים. גרמה לכך הצפיפות במושבה וחוסר דירות להשכיר עם רבוי הפועלים העברים במושבה. אכן העבודה במושבה בקיץ שעבר היתה מרובה. כמעט שלא היו מחוסרי עבודה. הוא הדבר גם עכשיו, שהפועלים עסוקים בעבודות שונות בפיק״א: בכברה, בהכשרת האדמה ברביה — במקום שפיק״א עומדת להקים ישוב מבוסס על מטעי הדרים — ובעבודות אחרות של הפיק״א. קצת פועלים עובדים אצל האכרים בעבודות החקלאיות שונות. נתישבו הסכסוכים בין הפועלים ״ביניהם לבין עצמם״, לאחר אחוד לשכת העבודה של ״המזרחי״ עם לשכת העבודה של הסתדרות העובדים.

״הלואה וחסכון״, מוסד האשראי במושבה, הולך ומתפתח, והוא משמש את הסביבה כולה (בנימינה, שפיה, בת־שלמה, גבעת־עדה ועתלית). בשנת

תרפ״ח 1928

נתנו ע״י המוסד הלואות בסך 15000

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל , לעומת 11000

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל

בתרפ״ז. ההלואה המכסימלית היא מאה וחמשים

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל . ההלואות ניתנות ברבית של שמונה אחוזים, על מנת לפרוע במשך שנה. רבית זו נמוכה היא לעומת הרבית הנהוגה בשאר מוסדות הלואה וחסכון בארץ. החקלאים מסלקים את חובותיהם מן הגורן ומן היקב בבת אחת, והחברים משאר החוגים פורעים את חובותיהם לשעורין. לפני כשלשה חדשים החל המוסד לעסוק גם בנכיון שטרות לחבריו. במשך שלשת החדשים האחרונים של

תרפ״ח 1928

נוכו כמאה שטרות על סך אלף

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל

בערך. ההלואות מסוג זה נתנות רק לשלשה חדשים, ובעיקר לחברים מבין הסוחרים ובעלי המלאכה שמספרם הלך ורב במושבה בשנים האחרונות. בסוף

תרפ״ח 1928

נמצאו בקופת המוסד למעלה משמונת אלפים

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל

כספי חסכונות ופקדונות. תנועת החסכונות והפקדונות הגיעה במשך השנה עד למעלה ממאה וחמשים אלף

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל . חברת

פיק״א Palestine Jewish Colonization Association (PJCA) החברה להתישבות היהודים , בהכירה את ערך המוסד וחשיבותו בשביל המושבה, נוהגת ליתן את ההלואות לאריסיה וגם לאכרים על ידי ״הלואה וחסכון״ בזכרון־יעקב. המוסד עומד במשא ומתן עם המוסדות הכספיים החשובים בכל הארץ, ומטפל גם בעסקי בנק אחרים. עסקים אלה (כגון העברת כסף, מכירת צ׳יקים וקניתם) הכניסו למוסד במשך השנה האחרונה דמי עמילות כמאתיים

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל . ומה שחשוב מכל הוא, שהמוסד איננו זקוק כיום להלואות מן החוץ והוא עושה את עבודתו בהונו שלו עצמו, המגיע עד למעלה מארבעת אלפים

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל

ובכספי הפקדונות והחסכונות שבידו. מספר הפקידים העובדים בו — שנים.

ועוד מוסד אחד לאשראי קם למושבה לפני שנתיים, והוא קופת ״גמילות חסדים״ על שם מיכאל וניטה לנגה, מיסודה של לשכת בני ברית בזכרון־יעקב