ומעזבונו של המנוח לנגה. קרן המוסד מאתיים

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל . ההלואות ניתנות לבני המושבה, לבת־שלמה, שפיה, גבעת־עדה ובנימינה בלא רבית. ההלואה המכסימלית היא חמש

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל . בשתי שנות קיומו גדל הונו של המוסד במאה

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל , בעיקר מתרומות בני המושבה וממשפחת בנטוביץ. שלשים

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל

הופרשו לטובת הקופה ע״י ״הלואה וחסכון״ מרוחיה. בשתי השנים נתנו מן הקרן 235 הלואות, בסך שמונה מאות וששים

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל . המוסד מביא תועלת וברכה לזקוקים לו מבני השדרות שאינן אמידות.

יובל חשוב צוין בחוהמ״פ של שנת

תרצ״א 1931

— 25 שנים לקיומה של

הלואה וחסכון . בסקירה שנתפרסמה לרגל היובל נמצאנו למדים, כי בשנת 1907 היה מספר חברי האגודה 58, הון האגודה 180

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל , פקדונות וחסכונות 24

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל , והלואות ניתנו בסך 878

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל , ואילו בשנת היובל היה מספר החברים 443; הון האגודה 5700

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל ; פקדונות וחסכונות היו 12500

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל

והלואות 15500

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל .

לכבוד המאורע הוציאה האגודה לאור חוברת־יובל, בה באו כמה סקירות ומאמרים על דרכה של האגודה מאז נוסדה.

ברשימתו של

א. שטכר

״תולדות החברה״, מסופר:

״בארכיון של המוסד נשמרים עד היום שרידי קורספונדנציה משנת 1903. שהתנהלה בין עסקני המושבה ובין

אפ״ק [בנק] אנגלו פלסטיין קופוריישן APC

בדבר יסוד קופת ״הלואה״. מאז עד יסוד ה״קפה״ עברו ג׳ שנים — באפ״ק נפתחה אז מחלקה מיוחדת לקפות ״הלואה״. ובמהירות רבה הוקמה רשת של קפות בכל רחבי הארץ. ברם, ״הקפה״ בז״י היא פרי יזמתם העצמית של העסקנים המקומיים, שטפחו ורבו את רעיונה במשך כמה שנים עד שהגשימו אותו בפועל. — עסקני המקום, המיסדים, בהיותם חדורים רעיון נשגב של עזרה עצמית והדדית, ראו בחזון רוחם בראשית ימיה של קיום ה״קפה״, את תפקידה החינוכי הרב, שצפון בקפה זעירה זו. בזכרונות הדברים מהישיבות הראשונות תשמענה כבר הגדרות וסיסמאות על תעודתה, כגון: ״קפתנו צריכה להיות מכשיר כלכלי עצמי, שידריך את האכר־החבר קמעא קמעא לקראת עמידה ברשות עצמו וישחרר אותו במדה האפשרית מהתלות בידי תומכיו בחיי יום־יום. — — שנת 1914 הייתה השנה האחרונה לקבלת תמיכה מיק״א. הקפה לא היתה זקוקה עוד לתמיכות מעין אלה. ההכנסה מההון העצמי, וההפרש ברוחים מכספי

יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA) , ההכנסה הקטנה מעסקים אחרים וכו׳ הספיקו במדה הדרושה לכסוי הוצאותיה ואף להקדיש סכום ידוע לקרן השמורה. — — בשנה זו הובאה לתשומת־לב ההנהלה של הקפה, תכנית להלואות למטרות פרודוקטיביות, כגון: נטיעות, רכישת מכונות וכו׳, ע״י חבר ההנהלה

אהרן אהרנסון . הכספים היו צריכים להיות מומצאים ממקורות חדשים לגמרי, — — בקשר עם ההצעה האחרונה החליטו אחרי מו״מ ממושך כדלקמן: א. ״קפתנו״ מוצאת לנחוץ למשוך קפיטלים