לבקר את בת־שלמה ביום חמסין קשה. הוא התענין בכל דבר קטן, התפעל מהנוף ושוב פעם עמד על חשיבות גידול בקר וצאן עבור בת־שלמה. כ-3 שבועות לפני פטירתו, כאשר כוחותיו כבר תשו, פנה הוא לאורחו, מנהל היקבים מר י. שפירא, בבקשה־עצה לדאוג לזה שיטעו כרמי גפנים מזרחה לבת־שלמה. הוא הדגיש אמנם, שכרגע תקציבו הארץ־ישראלי מיועד לתפקידים אחרים, אבל היות וע״י המטעים הנ״ל ישנה אפשרות להגדיל את בת־שלמה, רצוי מאד שמר שפירא ימצא

לע״ע לעת עתה

מקור כסף מתאים. אנשי בת־שלמה רואים בדבריו אלה של הברון כאילו שירת הברבור וענין הגדלתה אינו יורד אצלם מהפרק. לדאבונם לא מצאו משאלותיה של בת־שלמה אוזן קשבת במדה מספקת אצל מנהלי ה״פיק״א״. איש סודו של הברון, האהוב עליו על יושרו ואופיו ההגון, מר הנרי פרנק, לא פעם הביע את פקפוקיו בנוגע לעתידה של בת־שלמה. מפני זה היה בו ביחס לכל התקציבים וההלואות, המיועדים לבת־שלמה, יותר אופי של תמיכה ולא זה של קונסטרוקציה. בשנת 1911 למשל, אחרי בקורו בבת־שלמה, אמר מר פרנק לד״ר יפה: ״בקרתי היום בבת־שלמה ויצאתי משם מדוכא ובלב שבור. אני חושש שהקרדיטים שלנו לב״ש, שנצטרך לתת עוד הרבה שנים, לא ישאו פרי. אני גם סבור שהמשפחה הצעירה של האידיאליסטן ד״ר לויטה על רהיטיה הנאים, הפסנתר וכו׳ בעל כרחה תנדוד אחרי זמן מה למקום אחר, כגון למשל, תל־אביב החדשה, שבה החיים הם קלים בערך וגם הפרנסה מצויה יותר״. גם בשנים הבאות ואף זמן קצר לפני מותו, כאשר עסקני

ב״ש בת שלמה

דברו על לבו שמכל הבחינות יש להגדיל את

ב״ש בת שלמה , היה עונה מר פרנק: הראו קודם שאתם יכולים להתקיים ואז יבואו אחרים בלי שה״פיק״א״ תדאג לזה. בימי חייו האחרונים היתה דעתו שבלי מי־השקאה מספיקים אין כל אפשרות לגשת להרחבת

ב״ש בת שלמה , אבל את החפוש אחרי מקורות המים היתה הנהלת ה״פיק״א״ דוחה מפעם לפעם. שנות המאורעות הבליטו באופן נמרץ שביחוד שאלת הבטחון בבת־שלמה היא בכל רע. מצבה הטופוגרפי דרש הגנה ושמירה מעולה ומרובה, הן במושבה גופה והן בשדה, בכרם ובמרעה. וכוחותיה של בת־שלמה עצמה, המאורגנים למופת ע״י העסקן המקומי

הא׳ האדון

נ. סימקין, לא יכלו לספק אפילו את עיקר הדרישות. לעזרת מגיניה, אמיצי הלב, באה בראשונה ה״פיק״א״, שהמציאה לה דרך הסוכנות כמה גפירים. בקץ 1938 שלחה התאחדות האכרים שומרים־מתנדבים מבין צעירי רחובות וראשון־לציון — קבוצה של 14 איש — ולבסוף, כאשר התחיל לפעול כופר־הישוב, קבלה

ב״ש בת שלמה

עזרה ממשית גם ממנו. למרות ערותם הרבה של השומרים ולמרות זה שסודרה בבת־שלמה עבודה בשדה ובכרם בצורה קולקטיבית, עקרו הכנופיות באדמות חרבת־חסן קרוב ל-20.000 גפנים צעירות, שרפו כמה חלקות קמה, שדדו 49 גולגלות בקר, שהן חצי העדר, פצעו בזמן חריש צעיר בן המקום, הרגו סוס ופצעו קשה פרדה.

״העובדות המעציבות האלה, כמו כן שנות הסבל הרבות, העמיקו את הכרתם