חיים בער שוורץ . זה היה ״ציוני״ מיוחד במינו. ארץ הקודש כל חיי רוחו, וביותר — עיר הקודש. נזדמנה לו עליה לירושלים — לא יחמיצנה. בשעת־הדחק חולץ האיש נעליו, מפשילן על כתפו ושם פעמיו ירושלימה ברגל. הנה בא יום גדול לישראל, ובירושלים על הר הצופים קמה אוניברסיטה עברית. עמד חיים בער שוורץ ועלה ברגל לירושלים. לא הזמנה בידו ולא כרטיס כניסה. עמדה לו זכות עליתו ברגל, ונחום סוקולוב נתן לו כרטיס כניסה... איש מסתפק במועט. ידע לשאת יד כל עמל באהבה. אהב את הארץ ואת אדמתה עד למצוי הנפש.

שלמה וילדר . העמיד דור בנים, עובדי אדמתם. צנוע, ישר־דרך, תמים עם אלהים ואדם.

מתתיהו תמשיס . היו שעות מרות, רעב וחליים התישו את גופו, היאוש דכדך את הנפש. על ידו יושבת רעיתו, מבקשת, מתחננת אליו לשוב. יבטיח נא, כי ישוב, כשיחלים, אל הבית מלפנים... אל רומניה... הוא הבטיח, אבל משהחלים הפר את הבטחתו. מתקו לו העמל והסבל בארץ אבות מחיי רוחה ברומניה. את הבטחתו לרעיתו הפר, את שבועתו לארץ קיים עד צאת נפשו. הרבה עמל עם הצבור, שבע גם כעסים ורוגז. אך נשא הכל באהבה, למען ארץ ישראל, למען בנין המושבה.

יעקב כהן , או כפי כנויו,

יענקילה קיטרר . איש שיחה ואוהב שיחה. יודע לספר על הימים הראשונים, עת השקיף על הסביבה מעל הפיגומים. ואם נפל מעל הפיגום וכפשע היה בינו לבין המות, והוא מובל לחיפה ורגלו שבורה — מה כל אלה לעומת החזון הגדול? שבת שבת מקשיבים באי בית־הכנסת ל״ברכת הכהנים״ וקולו הערב, צרוד משהו, של יעקב כהן, עולה על כלם. עכשיו נדם הקול.

אחרי שהלך אחרי ארון בנו בכורו

יוסף , שנפל על משמרת העבודה, נפטר למנוחתו

זיידע גולדשטין . איש אהוב על כל יודעיו ומכיריו.

ליב שוורץ , איש צנוע ומכונס בתוך עצמו, מהלך בצדי דרכים, רואה ואינו נראה כמעט. מתוך נחמה בעמלו, שלא היה לשוא, ובדור בנים עומדים על משמרתו, נעצמו עיניו בשלות נצח.

בן תשעים ואחת גוע ונאסף אל עמיו

אפרים פישל אהרנסון . סדן שקמה עתיקה, אשר השרישה בארץ שרשיה, וענפיה נשאו אל זוהר שמש. עד שנותיו האחרונות שמר אמונים לאדמתו, חונן באהבה את כרם גפניו וזיתיו. אכן אותו מצא הגורל סדן לפטישו. הרבה אושר ידע בחייו, אך הרבה יותר מכאובים ויסורי נפש. אחד אחד נשברו ענפיו בעצם לבלובם. לעיניו לוקחו מעליו

שרה ,

אהרן ,

וצבי . בשנות חייו האחרונות שקדו ילדיו על הדרת השיבה האבלה ועל שלות הזקונים והיו לו לנחמה גדולה. תמים היה האיש עם אלהים ואדם, סמל לחיי אמונה ועמל ישרים בעמו, השב לתחיה בארץ מכורתו.