בן שמונים וחמש נפטר

משה אברמוביץ . ראשיתו חיי נדודים, עד בואו אל ה״ארבעייטער שוללע״. איש עבודה ושקידה, ודורות ילדים העמיד למושבתו יושבים על אדמתם. עד ימיו האחרונים שקד על נחלתו.

*

הם ונשיהם בברית עולם לעמל ולסבל, לחיים ולמות, לתחית מולדתם ולתקומת עמם, אחת אחרי אחת, עייפות וכושלות מרוב סבלן נפטרו מלכה רחל דוידסקו, ינטה אפלבוים, רייזיל גרופר, לאה ברקוביץ, הניה אידלשטין, פייגה הייפלר, אסתר כהן, רבקה הלפרין, לאה הלפרין, פרידה בן־חיים, רייזיל וינשטוק, רחל ניימן, ברכה קופמן, פרומה לייטנר, גולדה כהן, לאה קרניאל, מטלה בונשטין, בתיה שצמן, נחמה שטרנברג, טובה שכטר, בבה גולדשטין, איטה וילדר, עדלה גולדשטין, דבורה תמשיס, רבקה אבדיק, חנה אפשטין.

שורות שורות נצבות אבני הזכרון בבית הנצח, וממולן, מעבר לשער, — הגורן, גרנות חטה ושעורה, כסמל לזכות אבות.

והנה מצבות על קברי חלוצי חדרה אכולי הקדחת, אבני זכרון לצעירי ישראל, פועלים שנשרפו בשלהבתם בכרכור ובגן־שמואל:

יצחק

בר׳ שמואל זאב

ברונשטין , הקרבן הראשון על מזבח הישוב בשוני ובנימינה;

משה פרידמן

— קרבן בנימינה הראשון. שניהם נשרפו בקדחת צהובה. והנה פה נטמן הקדוש

משה פרוג׳ינין , שוטר עברי, שנהרג מן המארב בסביבות כרכור.

ועל ידם טמונים חלוצי בת־שלמה ומאיר־שפיה:

ליב איזנשטין ,

חיים ליב הורנשטין ,

מיכאל

(חמליצקי)

תשבי ,

דוד סוקולוביץ . בצד האב ינוח בנו, ארז רענן שנגדע,

אסא סוקולוביץ .

פה מצאו מנוחתם הרבה תושבים ותיקים גם מבני עדות התימנים והספרדים שנקשרו גם הם במושבה לחיים ולמות.

בראש מורד וברטט נפש אתה עובר על שורת קברים קטנים, אלמים אלמונים. ללא שם וללא ציון.

צאן קדשים

— זה שמם לעולם וזה זכרם לדור ודור.

*

בבית הנצח מצא מנוחתו

זלמן סמסונוב . מראשוני חדרה, אחד מששה אחים שהלכו לשבת על נחלתם בין הבצות. קשר גורלו בזכרון־יעקב ובבית ר׳ אריה ליב נידרמן. איש חביב היה, עליז ומלא בינת־חיים.

מאיר הויזר , מן האכרים הצעירים הנוספים, אשר נקשרו במושבה לחיים ולמות.

יחיאל דימנד , איש הנפש היפה, בעל מדות תרומיות, חביב על כל יודעיו.