אל המושבה עשויה להביא להם רוחה גדולה, שכן במושבה קיימים כל אותם המוסדות -- דתיים, כלכליים ומוניציפליים, שאין ישוב חדש יכול להתקיים בלעדיהם. ההנהלה אף הטתה אוזן להצעה, אלא שלא נסתייע הדבר. פעמים אתה נזכר את וורמסר, ואנחה שוברת חצי גופו של אדם: לי, לי, חבל על דאבדין ולא משתכחין.

*

ותלמוד תורה כנגד כולם. במושבה קימים שלשה מוסדות לחנוך: בית ספר, תלמוד תורה לילדי התימנים, גן ילדים. בבית הספר שמונה כתות ובהן כמאתיים ילדים ושמונה מורים עליהם. זה כבר, מאז מלחמת העולם הראשונה, עומד בית הספר ברשות המושבה ותחת פקוחה של מחלקת החנוך. תקציבו כ־1400

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל

לשנה. מעלה יתרה לבית ספר זה שהוא שוקל לנטוע בלב הילדים אהבה לחיי כפר, לעבודת אדמה, לריח שדה וגן. בתלמוד תורה לתימנים לומדים כשלשים ילדים.

בגן מתחנכים למעלה מחמישים ילדים תחת ידן של שתי גננות ועוזרת. תקציבו כ־350

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל

לשנה.

יש לה למושבה גם ספריה שלה, ובה מן הספרות העברית הישנה והחדשה, וגם ספרים בלועזית, צרפתית בעיקר, ירושת דורות עברו. נכס יקר שמור בספריה זו, במגרה מיוחדת, הלא הוא כרך גדול ונאה, ציורים ארכיטקטוניים נפלאים של בית מקדש שלמה - מתנת הברון, קנין יקר המציאות.

*

בראש המושבה עומד ועד בן עשרה חברים, מהם ששה חקלאים, אחד בא-כח הפועלים ואחד מבני עדת התימנים. הועד מפקח על כל מוסדות המושבה ותשמישי הצבור, כגון: מוסדות הדת, החנוך, הספקת המים, כבישים, בתים גנים ומגרשים צבוריים, בריאות, נקיון, עזרה סוציאלית, עניני הבטחון. הוא גם המפקח על כל עבודת בנין ועל תכניתה של המושבה. אף הוא עומד במשא ומתן עם השלטונות לכל דבר. תקציבו של הועד כ-5000

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל

לשנה. ההכנסות רובן ממסי עקיפין, כגון הספקת המים, מכס הבשר, שכירות בתים וחנויות, אשור תעודות, וכדומה. מסים ישרים, חוץ משכר למוד והספקת המים, אינם קימים כמעט.

אתה נזכר את ועד ״בני איש אחד״, חסדו של וורמסר, ואת סמכויותיו המוגבלות, ולעיניך קמים גדולי הרוח והחזון, עסקני הצבור הראשונים, שעמדו בראש הועד, הם:

מאיר ליב הרשקו ,

יצחק אהרן אפלבוים ,

מתתיהו תמשיס ,

מרדכי קרניאל , והאחרים. אחריהם באו עסקני צבור צעירים, בנים לאבותם:

ישראל יהודה נידרמן ,

ישראל לרנר ,

אלתר