שנית מטלטול הדרך ולא יוכלו לשוב לאיתנם. — — עשר משפחות (מלבד אלה אשר חזרו עוד בימי החורף) אשר היה שארית כספן בידן, נסו מפה ואינן, אבל מה יעשו שתים וחמשים המשפחות אשר נשארו פה עתה אחרי אשר אין להם עוד בלתי אם גויותיהן וכסותן לעורן? וכל אחת חייבת להערבים ממאה עד מאתיים פראנק, ומאין ימצא לחמן? המן הגורן או מן היקב? הן מכל עבודתן בחורף לא ישאר להן אף על זריעה לשנה הבאה (מפני סיבות שונות שאינן תלויות בהן). סער יאחזני בהביני לאחריתן, אם יקשיחו

אחב״י אחינו בני ישראל

לבבם מהן ולא יחושו להצילן מרעתן. — — והא׳ פרנק היודע כל אלה ובידו שלשת אלפים פראנק אשר נשלחו לועד הקולוניא, הוא מכביד את לבו ואינו שולח להם מאומה (אמת כי את ה־250 מגידוס — 1125 פראנק — ששלח להם הועד הגאלאצי בפעם האחרונה, נתן להם) גם סיר אוליפנט נדב להם 500 פראנק — אבל מה יושיעם זה ואין הקומץ משביע וכו׳. ובמכתבו לאחד הקולוניסטים בפה גלה פרנק דעתו לאמר: ״עכשיו כבר למדו הללו לדעת, כי לא כדאי להקניטני״. ועתה היש הצדקה להא׳ פרנק לענות כה את נפש האומללים? ואם חטא חטאו בפרקם מעליהם עול ברסר הקשה ועוונם גדול מנשא (?) האם לא מצא

הא׳ האדון

פרנק שום עונש אחר ליסר את החוטאים, כי אם בעונש רעב? ואם על הגברים יצא הקצף — אלה הצאן, הנשים והטף מה עשו? השוורים והסוסים מה חטאו כי ישאו גם הם עוון בעליהם? — — אל יקל הדבר בעיניכם, כי שנים וחמשים בתי אבות (לערך שלש מאות וחמשים נפש אדם), אשר החריבו בתיהם בארץ מולדתם ויעזבו את משפחותיהם ויתנדבו לעבור חלוצים ולעלות אל

אה״ק ארץ הקודש

ועתה הם בצרה גדולה, גוועים ברעב, הה,

ברעב ממש , במלוא מובן המלה, ומפרפרים בין חיים ומות. — — ״.

*

״מצבנו הלך ורע יותר ויותר — מספר ביומנו אביגדור אפלבוים — רבים התחילו קודחים. השכנים שהרגישו בחולשתנו וברוע מצבנו התחילו מבקרים אותנו לעתים תכופות וגונבים מכל הבא ביד. בחודש תמוז נחלו רבים בדיזנטריה בגלל המים הרעים, שהיו שורצים רמשים. נפלו למשכב כל הצעירים הנמצאים בזמארין. רופא היה עולה למושבה מחיפה פעם בחודש. תרופות לא הביא עמו. אחרי הביקור היה צורך לנסוע לחיפה כדי להביא את התרופות. והדרך תמיד בחזקת סכנה״.

רבים האכרים שמפקידים חייהם ושלומם בידו של חברם

ליב אבדיק , כי בו גדול בטחונם יותר. חביב הוא עליהם על שיחתו השנונה, על דעתו הבדוחה, על בת־צחוקו המאירה. הוא שעומד לאכרים וסועדם בכל מיחושיהם. ״חכמת רפואה״ לו משלו, פרימיטיבית, וראה, מועילה על פי רוב. ״בית מרקחת״ לו מיוחד במינו: צנצנות מלאות מים, ובמים עלוקות, אבקת בלוטים — פרי אלונים —