הסיחו האנשים דעתם מחיי עולם, ותינוקות של בית רבן לא בטלו מתורה. מפי הרב פאלק, שהובא מראש־פנה, ופנחס סוקולוביץ, מלמד, שהובא מטבריה, היו התלמידים חמשה במספר, לומדים תפלה ופירושה, דקדוק, תנ״ך, משנה, גמרא ופרקים משולחן־ערוך. נשלם גם בנין בית־הספר, בשעה טובה.

עתה נגשו האכרים לסלול שתי דרכים מן המושבה. אחת צפונה בואכה חיפה, ואחת דרומה לעבר יפו. המושבה כבר מונה 71 בתים לאכרים, מלבד בתי הרופא, הרוקח, המיילדת, השוחט, המורה, הרב והמלמד. לשני עברי הרחוב נטעו הרבה עצי תות לנוי ועצי איזדרכת. ברחובות נקבעו פנסים ומנורות נפט להאיר בלילות.

עכשיו מונה המושבה 382 נפש: 183 גברים ו-191 נשים.

בחודש תמוז

תרמ״ה 1885

יצא וורמסר לבקר את משפחתו בפריז. את עבודת ההנהלה קבל לידו דיגור. וכבר לפני צאת וורמסר התחילו בבנין בתי אבן רבים והמלאכה נתברכה בידם, כי על כן ה״בקשיש״ הולך לפניהם והדורים יישר. אבל דיגור, שעדיין האמין בכוחו ובכוח הקונסול שלו, ביקש לחסוך כסף והפסיק לחלוטין את שיטת הבקשיש, אלא שיצא ואזניו מקוטפות. אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ״מנהג המדינה״, ששה שבועות יצאו לבטלה, ועבודת הבנין לא נתחדשה אלא לאחר שנתחדש ה״בקשיש".

בחודש אב נכנס דיגור במשא־ומתן בדבר קנית עמק אם־אל־תות. מיד התחילו במדידת האדמה, אלא שמחכים לקבלת האשור על הקניה מפריז, דיגור דחק את הקץ ובקש להחיש את הקניה ולסיימה בטרם יחזור וורמסר מפריז. ואמנם נקנתה האדמה. הקושנים נרשמו על שמו של הקונה מיכאל ארלנגר. אך הערבים האריסים נשארו לעבוד את האדמה עוד שנה אחת.

מעתה הרחיבה המושבה את גבולותיה ופרצה מזרחה. על אדמת ההרים כבר הוסיפה לפני כן את שפלת טנטורה, עליה את אדמות נזלה, ועכשיו גם אדמות אם־אל־תות. ואולם ידוע ידעה הפקידות, כי גם עכשיו לא תספיק אדמת הפלחה לאכרים כל צרכם. כיון שכך, החליטה לקבוע ענפי משק מיוחדים לכל אכר, והציעה לפני האכרים, החפצים לעסוק במטעים, חלקות אדמה בהרים, על מנת שיסקלון ויכשירון למטע כרמי־גפן. שמונה אכרים, והם:

מתתיהו תמשיס, אפרים פישל אהרנסון, סטנובר, קלמן אהרנסון, דוד אברמוביץ, צבי גרף, שמואל זאב ברונשטין ומרדכי צבי ברונשטין , הסכימו להצעה, ומיד התחילו עוקרים ומגלגלים סלעים, ומכשירים את אדמתם לעבודת המטע.

קשה העבודה ומפרכת, אך מה מתוקה התקוה, כי הנה לא יארכו הימים והגפן תתן פריה, ובכרמים ירונן וירועע.

וה״שכנים״ אף הם אינם חובקים ידיהם, וגנבה ושוד מעשים בכל לילה.